I think In 2000 ways

לפני שבוע הייתה על התכנית "אלוף העברית" ביקורת רעה. המבקר טען שאין לתכנית קהל יעד מוגדר, לא מתאימה לאוכלוסיה המודרנית, משודרת בשעות לא סבירות. לדעתי הרעיון של התכנית הוא גאוני, וחבל שעברתי את הגיל המתאים. תמיד הייתי הילדה שכותבת הכי מהר, ללא שגיאות, ללא טעויות. הילדה שמתקנת את המורים. עכשיו קיבצו בתכנית אחת מאתיים ילדים כמוני, זה באמת מרגש אותי לראות את זה, עושה לי טוב על הלב. בסוף התכנית האחרונה (ששודרה לפני שעה) ילדה אחת אמרה שהיא שמחה וגאה להיות אחת שכותבת בלי שגיאות. אני כל כך שמחה בשבילה ומבינה אותה.

לגבי הביקורת בעיתון, שאלת על קהל יעד? חלק יאמרו שאנשים כמוני הם קהל היעד. אנשים שיודעים לכתוב, שעונים יחד עם הילדים על השאלות.

אפשר לומר משהו הפוך, שאולי בעצם קהל היעד לתכנית הם אותם ילדים פחות חכמים ומוצלחים? ככה הם יוכלו ללמוד משהו. תכנית חינוכית שמתאימה לתקופה שלנו ומשלבת מילים בשפה גבוהה. מה רע?

אם היו מקדימים את התכנית לשעה מוקדמת יותר, כמו שבע-שמונה בערב היא לא הייתה זוכה לרייטינג, מכיוון שאנשים צופים בטלוויזיה מתשע בערב. אך כפי שאמרו - אין לה ביקוש רב, לכן לא יכניסו אותה ללוח השידורים בזמן הפריים טיים. עשר וחצי - שעה סבירה, אבל לא מתאימה לילדים, שדווקא יכלו ללמוד המון מהתכנית. חבל...