מתי אתה יודע מי צודק, בעולם שחסר כל כך הרבה גבולות בין אמת לשקר? איך יודעים מה נכון, כשהמדיה מפרסמת מה שהיא רוצה שידעו, ואנחנו שומעים רק מה שאנחנו רוצים לשמוע? מתי מישהו מציג את האמת-באמת? ומתי זו רק עוד גרסא, שתוציא אותו טוב יותר?
קשה לחיות בעולם הזה. בשילוב של שקרים מבוססים היטב באמיתות קטנות וחוסר אמפתיה. כשהמשטרה אומרת שהגיעה לזירת הפשע, איתרה את החשוד ובדקה שהמצב תקין, אך המתלוננת במקרה זה טוענת שדבר לא קרה, שהמשטרה לא הגיעה ברגע הכי קריטי, ושמה שתואר לאחר מכן בחדשות כתפעול המשטרה את האירוע לא יכול להיות, לדעתה, הגיוני. כשהבלש המדופלם והעל-אנושי בחוכמתו ובהיקשיו קונה לעצמו אויבים, והם מעלים לפתע את השאלה- הייתכן שהוא מזייף את כל חקירותיו? וברגע שהספק קיים- אט אט הם הופכים אותו לאמת הבלתי מעורערת, בה מילתו של האדם נגד העיתונות-שווה כקליפת השום.
המצב כיום, האמת, הוא עניין מסובך. הרי מצד אחד- ישנו האדם הפשוט, המספר סיפור. אך מצד שני- ישנה התקשורת. כי אם זה כתוב בעיתון, זה מוכרח להיות נכון,
...נכון?
אז נשאלת השאלה-איך הגענו למצב, בו רק מה שאתה רואה במו-עינייך הוא האמת, ולא רק שלא תצליח לגרום לאף אדם אחר להאמין לך, לא בלב שלם לפחות, גם לך תדע אם מה שראית הוא אולי לא יותר מאחיזת עינים מתוחכמת, שמטרתה להפיל אותך בפח?
בעולם האפקטים, עולם הריגושים המידיים, עולם האקשן וה"לא לשיעמום", עולם בו "זה לא יכול לקרות-למכר", עולם שבו הצהוב מוכר-ואותו מוצאים או מייצרים, עולם בו המדיה היא אלוהים, שיכול להורות לנו לגלות את מידת הרחמים באותה הנשימה בה הוא מצווה עלינו להקריב את יצחק,
בעולם כזה-האם אפשר לחיות כאדם צודק?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: