קמתי היום מוקדם בבוקר, אחרי לילה של ספק עירות ,הכוללת קימה לשתות מים ושירותים, וספק שינה, שגם לה קשה לקרוא שינה. בהתחלה לא הצלחתי להירדם, כי מחשבות נוראיות לא נתנו לי לישון, וכשסוף סוף נרדמתי חלומות תקפו אותי. חלקם רעים מאד, מחלקם אני לא מבינה למה פחדתי, הרבה מהם אני לא זוכרת, אבל העובדה הסופית היא שרעדתי כשקמתי בפעם האחרונה. רעדתי והרגשתי בחילה. אני ממש לא יודעת למה.
הכרחתי את עצמי לקום מהמיטה. אז הכרחתי את עצמי לשתות תה, כי אני לא שותה קפה וזה מה שעוזר לי לקום בבוקר. הכרחתי את עצמי להתלבש, וניסיתי להכריח את עצמי לאכול אבל לא הצלחתי. הבחילה הייתה יותר מדי קשה.
ואז אמא הגיעה לאסוף אותי מהבית של אבא, בו הייתי.
נסיעה של כ15 דקות, והגענו.
בהתחלה בחימום עדיין הרגשתי את חוסר השינה משפיע. הגוף לא זז כמו שצריך, הבחילה עדיין הייתה שם והמוח לא תיפקד מספיק מהר. אבל ככל שעבר הזמן, הרגשתי את עצמי מתמקדת. הצורך לחשוב על המסלול שאני עושה ואיך אני עושה אותו גרם לי להתפקס. הצורך להפעיל את השרירים, כי לטפס על קיר בלי רתמה אומר להיות תלוי אך ורק בכוח שלך ובסיבולת שלך, גרם לגוף שלי להתחמם, ולפעול מהר יותר. הרגשתי איך העייפות, המחשבות הרעות והבחילה נושרים מעליי, והתמקדתי רק במשימה שלפני- להגיע אל האבן האחרונה במסלול.
לאחר כמעט שעתיים השרירים שלי דעבו, העור שעל ידי שרף ונקרע מעט, הבטן שלי קירקרה במחאה על ארוחת הבוקר שפספסה,
והרגשתי הרבה יותר טוב.
כל פעם מחדש.
בולדר. ספורט אדיר וממכר שאני ממליצה עליו בחום. לשומרות המשקל-אחד מסוגי הספורט ששורפים הכי הרבה קלוריות, כיוון שהוא מאד דומה לטיפוס על הרים. בכללי-ספורט המאמן סיבולת, והמון שרירים בגוף. האתר שמוצג פה הוא של חיפה, כי שם אני גרה, אבל תגגלו. יש את זה בכל הארץ.