העמק הגדול

אז רציתי לפרסם פוסט שואה קטן וחביב, לכן לא הזכרתי דבר שקרה אתמול, אחרי ההתרחשות בפוסט הנ"ל.

חשוב לי לציין- זה פוסט שנוגע במין, שזה עניין מאד אישי בשבילי ומאד מביך אותי לדבר עליו, אבל נמאס לי לשמור את זה בבטן ואני צריכה לכתוב עליו. אז בבקשה, בלי תגובות סוטות ו/או גסות ו/או מטרידות בבקשה!!! כי אני אתחיל לבכות.

וכן, זה תקף לכל פוסט שקשור לסקס שכתבתי עד עכשיו. תתפלאו. חלק מהתגובות שם גם לא היו מתאימות לדעתי, אז אשמח להימנע מזה הפעם.

בכל מקרה,

לפני שאסביר את המקרה שקרה - דרושה הקדמה.

בפוסט ישן אחד הזכרתי בחצי מילה את העניין שבעקבות הניסיון של קיסקי להרוג את עצמה, התחלנו לעשות פחות סקס.

זה היה לפני חצי שנה.

ואנחנו עדיין בקושי עושות סקס.

תבינו, לקיסקי יש איזשהו בעיה בנושא המין. אני לא ארחיב בנושא, כיוון שזה מאד עניין של בינו לבינה (או בינה לבינה במקרה הזה), כך שחוץ ממני ועוד כמה חברים, שיודעים ברשותה של קיסקי בניסיון לעזור עם העניין, אף אחד לא יודע, ואני אעדיף להשאיר את זה ככה בשבילה.

הבעיה הזו, עם הזמן, גרמה לה פחות ופחות לרצות ולנסות לשכב איתי. זה לא שאני מושלמת כן? גם לי יש בעיות בנושא, שאולי אפרט עליהן בעתיד אם יתחשק לי, אבל אני יודעת שזה מסוג הבעיות שיפתרו אם אתנסה כמה שיותר, ואנסה כמה שיותר דברים- ואנחנו יוצאות כמעט 8 חודש, והתנסינו בערך ב...5 דברים? כשאני רוצה לעשות כל כך יותר...

ומה קרה אתמול? כרגיל, קיסקי מציעה שנשכב, אני כמובן קופצת מאושר על המציאה- לנסות לשכב פעמיים בשבוע אחד? זה שיא לאחרונה! ועוד הפעם הקודמת לא באמת נחשבת כי היא הייתה דיי כישלון...

אז אני מנסה לעשות מה שאפשר בשביל לגרום לזוגתי להנות, אך מלבד שלל הערות ופרצופים מאוכזבים, לא הצלחתי להשיג דבר. אחרי שהיא התייאשה מעצמה היא שואלת אם אני מעוניינת בקצת כיף- אבל אני כל כך מיואשת ועצובה שהליבידו שלי כבר מזמן דעך, ותאמינו לי, זה נדיר.

באותו הרגע משהו בראש שלי פשוט נשבר. נמאס לי מזה שמאחורי כל ניסיון לסקס מסתתר מניע מכביד ומפלצתי, שלרוב הורג את ההנאה. שאני צריכה לחכות כמו יצור נחות לרשות מהגברת לגעת בה, והיא ניתנת רק בתנאים מאד ספציפיים, הן מבחינה סביבתית והן מבחינה פסיכולוגית, וגם אז לרוב זה מרגיש כאילו אני מכריחה אותה, שזה גם דיי הורס את החשק.

(בנושא הזה- פעם שאלתי אותה אם איי פעם כשהיא ראתה אותי בלי בגדים התחשק לה באותו הרגע לזנק ולאכול/ללקק כל חלק בגופי ואולי חשה במקבילה הנשית לרצון לדפוק לי את הצורה, כפי שאכן קורה לי לא מעט כשאני רואה אותה בלי בגדים, והיא אמרה שזה כמעט ולא קרה אף פעם. זה ממש כאב לשמוע.)

אז הייתי עצובה מפאת המצב, קצת מדוכאת אפילו, ואם ניקח בחשבון שהמחזור מתקרב כנראה שגם זה השפיע על מצב הרוח. קיסקי היקרה לא הבינה למה אני מבואסת מהעניין, כי הרי זו בעיה שהיא צריכה להתמודד איתה ואין לזה בכלל קשר אליי.

איך, לעזאזל, היא מעיזה לומר דבר כזה?? אני הפרטנרית שלך למען השם! אני צריכה להתמודד עם הסקס הכושל/הלא קיים, עם הצורך לעודד אותך כל פעם ובנוסף גם לעודד אותי כי גם לי יש בעיות שאני צריכה לפתור בנושא. אני צריכה להתמודד עם העובדה שכל הפנטזיות והרצונות שלי נותרים לא ממומשים, עם העובדה שאני מרגישה שאת חושקת בי רק בחלומות שיש לי לפעמים. אני היחידה שמנסה לדחוף אותך לנסות דברים חדשים, ולא רק כי אני רוצה להתנסות אלא כי אני באמת חושבת שזה יעזור לפתור את העניין, וכן גם אותי זה מביך אבל לפחות אני חושבת על זה ומאלצת אותך לחשוב על זה למרות שלטענתך זאת הבעיה שלך בלבד ולי אין קשר לזה!

אני חושבת שזאת הבעיה שלי, כשכל מה שחלמתי עליו בתחילת הקשר, ועוד לפני שהתחלנו לצאת, כשהתאהבתי בך, נגוז לנגד עיני ולא נראה שאת אפילו מנסה לעשות עם זה משהו. זאת בעיה שלי כשאני מתגעגעת ללילות האלה, שלא יכולת לחכות להוריד ממני את הבגדים ולנסות ולגעת כי הכל היה חדש לך וזר לך ונהנית מכל רגע, וכך גם אני למרות שניסיתי לעצור אותך כי חששתי שזה מהיר מדי, ואני הרי הראשונה שלך...

אז אני עצובה, ומיואשת, ויש בי את החלק שנמאס לו לגמרי, שרוצה להיפרד כי נמאס לו מ"ביצים כחולות" ומכריח אותי לחשוב על שאר הבעיות שיש בקשר ומנסה לשכנע אותי שזה יהיה רעיון טוב, למרות שאני אוהבת אותה יותר מכל, למרות שהיא האדם היחיד שגם לי לחשוב על עתיד משותף, ובשבילי זה המון, כי אני משקשקת רק מלחשוב על העתיד שלי לבד- אז עוד עם מחויבות??

אז,

בקיצור,

אני לא יודעת מה לעשות...