הממ אין תגובות לפוסט הקודם הא?.. נו מילא. אני אנסה לצבור עוד קצת פופולאריות לפני שאעלה את ההצעה הזו שוב.
נחייה עם זה.
ולעניין הראשי- ביום חמישי נסעתי עם קיסקי לצימר, עד בוקר יום שבת. קיוויתי להישאר יותר אבל לקיסקי קשה להיות הרבה זמן מחוץ לבית מאז הצבא... מסכנה שלי...
בכל מקרה,
רוב הזמן פשוט התבטלנו. קיסקי הביאה את המחשב שלה אז שכבנו במיטה וראינו קומיוניטי וכמה הפרקים הראשונים של פוקימון בשביל הכיף, וגם שיחקנו יחד בicon pop song, מה שהיה ממש כיף כי שרנו בצעקות כל מה שהכרנו ואהבנו (מה לעשות, שתינו לא מתות על גלגלצ...) היה נחמד לנוח קצת, בהתחשב בזה שהיו לי כמה שבועות עמוסים בגלל העבודה ושאר ירקות (אבל אני הולכת להרוויח המווון כסף! אז לגמרי שווה את זה), מה גם שהיה לי זמן לגמרי לבד עם קיסקי. בבתים אתה תמיד יודע שיש שם עוד מישהו, וקשה להיות לגמרי לבד.
למרות הלבד החביב הזה שהיה לנו, סקס לא עשינו כמעט בכלל.
כנראה כי היינו לחוצות מדי.
למה היינו לחוצות? טוב, הסיבה שנסענו לצימר הייתה בעצם בשביל שנעשה סקס של ממש.
ממש ממש.
כמו שאבא ואמא עושים? בולבול נכנס לטוטא וכל זה? אז כזה.
שתינו בתולות, אז זה היה עניין דיי גדול בשבילנו.... על כן הלחץ הנוראי.
לאלה שמעוניינים לדעת... השתמשנו בזה (שלנו זה הסגול~), בגלל שאנחנו בתולות קנינו גם חומר סיכה. לבתולות שביניכן- תקנו חומר סיכה! אתן לחוצות וסביר להניח שלא תהיו... לחות מספיק, ובכלל זה יעיל גם לבחורה הרגילה, או לפחות כך אני משערת, מהמעט ניסיון שיש לי.
בכל מקרה, היינו צריכות לעשות "תורות", קיסקי הייתה ראשונה "למטה", ואחרי כמה זמן התחלפנו.
ואלוהים, זה היה נורא.
לא ידענו איך להשתמש בויברטור בדיוק, כי זה הרגיש כאילו הרטט חזק מדי, לא ידענו איפה בדיוק ה"פין" שלנו נמצא ואיך לזוז, וכמובן שתינו הרי נשים, אז ישנו הכאב הנוראי הזה של הפעם הראשונה.
אחרי תורה קיסקי כמעט בכתה, והחליטה שהיא לא תנסה את זה שוב לעולם. אחרי התור שלי אני בכיתי לגמרי, כי זה הרס כל ציפייה שהייתה לי לרגע הזה. תחושת הקירבה שקיוויתי לה, הדומיננטיות במקרה שאני למעלה, זה פשוט לא היה שם.
אז הייתי מאוכזבת, והרגשתי שאני לא רוצה לעשות שום דבר יותר שקשור לסקס לעולם, כולל אוננות. קיסקי עודדה אותי כמה שהיא יכלה, כפי שאני עשיתי איתה.
אחרי שהתעודדנו קצת ועברנו להתעסק במשהו אחר, התחלתי לחשוב על העניין מחוץ לעצב והכאב. הרי ידוע שהפעם הראשונה תמיד נוראית לנשים, אבל לרובן יש גם את הצד הגברי בעניין, שכנראה חווה איזשהו גן עדן ולכן ילחץ עליהן (בעדינות ואהבה, אני מקווה) לעשות את זה שוב, ולבסוף הגוף מתרגל, ו...טוב, מתרחב ומתגמש, עד שהכאב נעלם ונשארת רק ההרגשה הנעימה... כי למה שכל אישה שאני מכירה תשקר לי לגבי העניין הזה?
הבעיה היא ששתינו נשים, ושתינו סובלות מהטראומה והזעזוע שאחרי. אז הבנתי שמישהו יצטרך להיות הגבר, רק שבמקרה שלנו לזה אומר לא ללחוץ על השנייה, אלא לקחת דוגמא ולהראות שהשד לא כזה נורא.
אז בהתחלה קיסקי ניסתה שוב, בלי שזה יהיה מחובר אלי, פשוט החזקתי אותו, וזה כאב לה וראיתי שהיא מתייאשת. אבל לא וויתרתי ובתורי למדתי כמה דברים:
1. זה באמת נעשה פחות כואב, וקצת יותר נעים. עדיין היו רגעי כאב נוראיים שגרמו לי לשנוא את העולם, אבל זה היה הרבה יותר טוב.
2. בויברטור צריך להשתמש אחרי שאממ...התחממת קצת. אז הוא הופך ממדגדג דגדגנים (חי חי) למשהו הרבה יותר נעים...
אז התור שלי היה הרבה יותר טוב, והצלחתי להחזיר לי ולקיסקי את התקווה... אני שמחה שזה הצליח, כי הייתה לי הרגשה שאם זה לא, אז פשוט ייהרסו לנו חיי המין, ובכלל אולי מערכת היחסים.
קיסקי אמנם עדיין לא רוצה לנסות שוב... אז אני אעשה את זה עוד פעם ועוד פעם עד שהיא תשכנע. אז מה אם שתינו תכננו שאני אהיה הגבר? אני אסבול קצת את האישה שבי... כי אני מאמינה שזה יכול להיות מה שרציתי, קרוב ואינטימי ומרגש וסוער. אני רוצה שנוכל להרגיש, סוף סוף, כאילו אנחנו נהנות ביחד, ולא עושות תורות כל הזמן.
פשוט צריך ללמוד איך לעשות את זה, אני משערת.
והיא שווה את זה.
*נוסעות חזרה. קיסקי נוהגת*
אני: "...הי."
היא: "מה?"
אני: "את מבינה שאנחנו לא בתולות יותר?"
*נותנות כיף ומריעות ממש בקטנה*
אני: "יאי...בגיל 20... אבל נכון ציפית שמשהו יישתנה בך? ירגיש אחרת? כי אני מרגישה כאילו כלום לא השתנה.."
היא: "את לגמרי צודקת. גם אני חשבתי ככה."
אני: "מסקנה? בתולים is overrated."
היא: "ואו, לגמרי."
*מהרהרת בראש 'ועכשיו דימדומים נראה לי עוד יותר מטופש ממקודם... אם זה אפשרי...'*
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: