העמק הגדול

אז נתחיל מהסיבה הראשית לפוסט זה- בגלל זונת הצומי שאני, החלטתי להשתתף בנושא החם ולספר מאיפה הכינוי שלי, למרות שאין הרבה מה לספר, סתם בשביל הצומי.

כעיקרון אמרתי את זה בפוסט הראשון בבלוג, אבל הכינוי שלי הוא ביפנית (עילגת, ראוי לציין. אני לא יודעת יפנית שוטף. עוד לא, לפחות), והוא בעצם תרגום משונה וספרותי מעט של שמי האמיתי, כי ככה זה ביפנית- אם אתה רוצה שם שישמע טוב הוא לא יכול להיות משהו פשוט, או רק מילה אחת, ואם הוא כן מילה אחת אז זה משהו בנאלי, כמו יוקי, שזה שם יפה אבל לא מקורי בעליל...

בכל מקרה

זה הפירוש של השם שלי, בעצם. הכינויים של אנשים בבלוג גם הם קשורים לשמותיהם האמיתיים באותו האופן. אם להיות כנים גם שם הבלוג איכשהו קשור לזה, אבל אני לא אגיד לכם איך בדיוק.

(מישהו פעם שאל אותי אם "העמק הגדול זו רמיזה פאלית?", וזה נורא הצחיק אותי כי לא חשבתי על זה אפילו, וזה בעצם נורא הגיוני XD)

ולנושא אחר,

החלטתי לספר על כמה דברים משעשעים שקרו לי בעבודה. אני לא יודעת אם הזכרתי את זה, אבל בזמן שלפני הגיוס ומאז שהצבא נגמר אני עובדת בסטימצקי. העניין הוא שתמיד הייתי "מוכרת ירידים" כלומר מוכרת אך ורק בירידים ובמבצעים שיש להם דוכנים משלהם. לפני הצבא זה היה כי הייתי קטנה מדי, ואחרי בגלל שהתכוונתי ללכת ללמוד באוקטובר אף אחד לא רצה אותי כקבועה לכל כך מעט זמן, אז הגדירו אותי כמחליפה, אבל בתכלס אני עדיין עובדת רק בירידים.

(בתקווה- משבוע הבא זה ישתנה. הרי החלטתי לא ללמוד, בינתיים.)

אז כמובן שבשבוע הספר לסטימצקי היה יריד, אז שם עבדתי לאחרונה, וברצוני לשתף איתכם כמה דברים משונים שקרו לי:

-*לקוחה מגיעה לדוכן* "תגידי יש לך את הספר *הכנס שם רנדומלי*?"

אני: "לא פה בדוכן, עד כמה שזכור לי."

היא: "אבל לצומת ספרים יש אותו בדוכן שלהם!!"

אני: "...אז?"

היא: "אז איך יכול להיות שאין לכם אותו??" *צועקת עליי שטויות*

אני: O-o

*מנהלת הסניף מגיעה (במקרה, פשוט בשביל להגיד לי משהו)* "מה קורה פה?"

היא: *צועקת שאין את הספר בצומת יש ובלה בלה*

אני ומנהלת ביחד: "יש עוד ספרים של היריד בפנים כנסי בבקשה -_-"

זה היה מקסים

-איש דיי מבוגר מגיע לדוכן. אני כמובן שואלת איך אפשר לעזור ומסבירה את המבצע והכל. הוא שואל הרבה שאלות ואני כמובן עונה.

*אחרי כמה זמן, אני בחיוך אדיב* "האם אתה רוצה עוד משהו אדוני?"

הוא *בחיוך קטן* "אותך?"

*תוך שנייה החיוך שלי דועך* "לא"

הוא (בטון נעים דווקא) "זה בסדר. רק תחייכי טוב? בבקשה? *מחייכת בשבילו* יופי!"

אחר כך חשבתי על זה שהוא כנראה פשוט התכוון להיות נחמד ולהגיד משהו מחמיא, והוא בסך הכל זקן חביב, והרהרתי בכמה עצוב העולם שלנו שנערות אוטומאטית מגיבות ככה לדברים שיכולים להתפרש אפילו קצת כהטרדה, אפילו אם הן לא חוו הרבה מהן (כמוני), ותהיתי אם הזקן חושב על זה גם עכשיו.

-*אישה מסורתית מגיעה לדוכן* "אני צריכה עזרה. אני רוצה ספר לילד בן 5-6"

אני: "בוודאי! הנה-" *מציעה לה כמה ספרים. רובם מדעיים מעט כי זה רוב מה שהיה מתאים באמת לגיל הזה*

היא: "אני לא יודעת אם אני רוצה לקנות לו ספרים כאלה.. זה קצת מפחיד שהוא ידע כל כך הרבה לא? כשילד בן חמש שואל אותך על שביל החלל, אני מתחילה לפחד מזה.. כלומר שביל החלב!"

אז הרהרתי לעצמי אם היא מפחדת בגלל הסתירות שבין מדע ודת, וחושבת שאם איי פעם יקרה האסון ויהיו לי ילדים, אני אשמח אם הילד בגיל הזה יתעניין כל כך במדע.

-ולעוד דבר קטן שלא קשור לעבודה:

סאייגי: "את יודעת, *שם של ידיד טוב שבקרוב אמצא לו כינוי נאות* ואני הגענו למסקנה שאת פשוט דמות אנימה, ועוד דמות שוג'ו."

אני: "טוב יש הרבה סיבות... אבל לא שוג'ו! מה הביא את זה הפעם, מבין הכל?"

סאייגי: "העובדה שמישהי סטרייטית פשוט התהפכה ויוצאת איתך! את מבינה שהדברים האלה פשוט לא קורים במציאות???"

אני: מסמיקה וממלמלת "אם כבר זה קורה במאנגות שוג'ו-איי ויורי..." כי אני לא מסוגלת להכחיש.

וזהו להיום! אני הולכת לשחק סנוקר עכשיו.