העמק הגדול

אז מחר אני נוסעת לחו"ל. ממש מוזר, המוח שלי לא קולט את זה עדיין XD

בכל מקרה, בפוסט הקודם דיברתי על השנה שהיה לי ולקיסקי, ושהתאכזבתי מהתגובה שלה אבל אני לא בטוחה למה. טוב, אז התכנסתי כאן היום, כל האני שיש באיזור, בשביל לנסות להבין מה הפריע לי ולשתף, בשביל אולי לקבל תשובות וחוות דעת על ריגשותיי. ברצוני להודות מראש לפסיכולוגית, שאיתה דיברתי על זה היום במקום על דברים חשובים יותר שעלו רק בסוף השיחה ><'' יופי יואוטאני...

אז בואו ניגש לעניין.

אחד הדברים שלדעתי איכזבו אותי היה, מן הסתם. התגובה שהיא הציגה. באותם שישי-שבת בהם עשינו את מה שהיא הכינה לי (פירוט בפוסט הקודם) אני הייתי פשוט גוש מחייך ומקפץ. הייתי מאושרת מההשקעה וממה שעשינו וגם הראיתי את זה. אמנם ככל שהזמן עבר לאט לאט נרגע לי ההיפר, אבל החיוך לא ירד, ומילות התודה לא פסקו.

עכשיו, במה שאני עשיתי, שכן היה מושקע פחות (שוב, פירוט בפוסט הקודם) אבל דרש ממני הרבה מאד, לא קיבלתי את הפידבק שלו ציפיתי. היא נהנתה מהארוחה והחמיאה על האוכל, אבל לא הייתה תרגשות, או שמחה. הפעם היחידה שהיא הגיבה כמוני הייתה כשהיא קיבלה את הבובה, וזה כמובן לא הספיק.

יש לי שתי בעיות עם הפידבק לבישול. האחת היא חוסר ההבנה של המחווה. קיסקי יודעת כמה קשה לי לבשל, ובמיוחד לאפות, כמה זה היה אפילו בעיה פסיכולוגית קלה בשבילי, ובכל זאת היא לא התייחסה לזה כ"היא בישלה בשבילי!! זה אומר מלא!!!" אלא יותר כ"יופי, היא התגברה על הדפקט הזה, הגיע הזמן באמת. נחמד שזה היה בגללי", שזה מאכזב כי זה מראה על זילזול ברגשות שלי, לא משנה כמה שטותיים הם. הרי כל אדם אחר שאמרתי לו מה אני מתכננת לעשות היה בהלם והסכים שזו מחווה אדירה ספציפית כשמדובר בי, ונראה שדווקא היא לא חשבה ככה...

הבעיה השנייה, שקצת קשורה לראשונה, היא שקיסקי ציפתה ליותר. נכון, לא היה לי זמן ואני חושבת שתפקדתי יפה מאד במסגרת הזו, אבל זו בכל זאת השנה שלנו ויכול להיות שאני איכזבתי אותה. עם הנימוק הזה יש לי בעיה דיי גדולה- אם היא התאכזבה, היא הייתה אומרת לי, או לפחות הייתי מצפה שתגיד כדי שאבין את התגובה שלה. במקום זה היא התעקשה שהיא לא מבינה למה אני מאוכזבת מהערב שהיה לנו, כי בעיניה הוא היה מקסים ומיוחד והיא נהנתה מאד. אם היא משקרת, בהחלט הייתי מעדיפה שהיא תאמר את האמת, כי כך התגובה שלה הייתה ברורה לי יותר ולא הייתי מרגישה כאילו היא לא מבינה אותי או מזלזלת בי, אלא שלא השקעתי מספיק וחבל, שזו הרגשה שכבר הייתה לי בנוסף לכל גם בלי שהיא תגיד כלום. מצד שני, יכול להיות שהיא לא שיקרה, מה שמוביל אותי לדבר הנוסף שהפריע לי-

המשמעות של היום הזה. כנראה בשבילה זה פשוט מסמל שיש לנו שנה, ואו זה מלא זמן סיבה למסיבה יאי. בשבילי, זה אומר הרבה יותר מזה.

זה בעצם היום המיוחד שבו באה אליי הבחורה שהיה לי קראש רציני עלייה כבר בערך חודשיים, סטרייטית ב100% לטענתה שפלירטטה עם בחור מול הפנים שלי וכך בלא ידיעתה שברה את ליבי, ואומרת לי שהיא רוצה לצאת איתי. לא, היא לא צוחקת, וכן, היא באמת חשבה שהיא סטרייטית, ולכן המצב מאד מבלבל אותה. אבל זה לא משנה, היא רוצה לצאת איתי.

אני זוכרת את ההתרגשות שאחזה בי. את החיבוק הגדול שהבאתי לה כי הייתי יותר מדי בשוק בשביל להעיז לנשק אותה כמו שפינטזתי כל כך הרבה זמן. אני זוכרת איך הלב שלי פעם חזק-חזק ולא חשבתי שהוא יפסיק, וכשהלכתי מהמקום לאחר מכן רצתי את כל הדרך לבית, שהייתה דיי ארוכה, מרוב היי ושמחה, וקול בראש שלי אמר "את מבינה שמשהו חדש ומדהים הולך להתחיל פה? שדבר כזה עדיין לא קרה לך מעולם??" כי היא החברה הראשונה שלי, המסודרת לפחות.

יש עוד צד ליום הזה- החשש שלי מהעתיד. זוגות מסביבי לאחרונה נפרדו קצת אחרי השנה שלהם, לפחות בשנה וחצי. נכון שיש כמה שכבר שנים ביחד, אבל הפחות חזקים נפרדו כדקלמן. זה לא שאני חושבת שאנחנו לא זוג חדש, אבל זה בהחלט צל שמעיק עליי, ובנוסף ישנו עוד עניין שיכול לסייע לפרידה- קיסקי באוקטובר נוסעת ללמוד בירושליים באקדמיה למחול. אני שמחה בשבילה כמובן, אבל כיוון שאני לא מתחילה עדיין את לימודיי אני נשארת בחיפה, מה שאומר שאראה אותה, בהנחה שלא יהיה לי זמן לביקורים בירושליים כי יש לי עבודה, לכל היותר פעמיים בשבוע, והתואר שלה נמשך ארבע שנים. האם אנחנו באמת חזקות מספיק בשביל לשרוד את המרחק הזה?

אז רציתי לנצל את היום הזה בשביל להרגיש את הקשר הזה בינינו, החזק שמאחד אותי ואותה. אני מרגישה אותו כל הזמן, ברגעים קטנים ונהדרים שקורים באופן תדיר, אבל רציתי שביום הזה אני ארגיש אותו במלוא גודלו ועוצמתו, שהלב שלי יפעם ולא יפסיק עד שאלך לישון, וזה לא קרה.

כל זה קשור לעניין אחרון- אני קיטשית, ואני אוהבת להיות רומנטית. fuck me, אם כל כמה שאני מתנהגת קשוח וגברי לפעמים, אני חולה על השטויות האלה. אני שונאת לראות רומנטיקה אצל אחרים, כלומר סדרות טלוויזיה ספרים וכ'ו, כי זה מרגיש מזויף ומאולץ. אני אוהבת את הרומנטיקה שבלצטט משהו למי שאתה אוהב כי זה באמת מתאים לה. אני אוהבת להסתכל לה בעינים ולומר לה שהיא האישה הכי מדהימה בכל היקום כולו. אני אוהבת להתכרבל איתה וללחוש לה מילים של אהבה. גם קיסקי אוהבת את זה כמובן, אבל היא לא מוכנה להגזים, לא מוכנה לתת לעצמה להפוך לקלישאה רומנטית בשום פנים ואופן, ומזלזלת בי כשאני מתנהגת ככה, כי אם אני לא חושבת שזו קלישאה כי זה בא עמוק מליבי. זה גם משהו שהיה חסר לי- שהיא תפגין מעין רגש רומנטי באותו הערב. שוב, כמו שאמרתי קודם, לא בצורה טלוויזיונית מזויפת ומאוסה, אלא אפילו שתסתכל לי עמוק עמוק בעיניים, ואז תחייך חיוך מתוק כמו שלפעמים עולה על פניה כשהיא מביטה בי מספיק, ואולי בקולה המתוק גם תלחש לי "תודה". זה בהחלט היה מספיק לי.

טוב חפרתי מספיק לפעם אחת. כמו שאמרתי אני טסה מחר, אבל יש משהו דיי משעשע שאני רוצה להעלות. בתקווה אני אספיק מחר לפני שאצא לדרכי הארוכה לנמל בן גוריון, אבל אם לא- יהיה לכם למה לחכות.

ולמי שקרא עד כאן- תודה רבה.

אז למקרה שלא אעדכן מחר- ביי ביי לכם! אחזור ב5.9 בערב אז לא להציק לי עד אז! אה וראש השנה שמח לכולם כמובן ^^