העמק הגדול

אז כתבתי עכשיו פוסט ארוך ומושקע על הטיול, ואז הוא נמחק. לעזאזל. אז זה יהיה הרבה יותר קצר.

ננצל את מנוחת יום כיפור כדי לספר על הטיול וכמה היה כיף, אבל גם על הצרות שהיו לי, בעיקר בשביל להעלות את זה לכתב בשביל הסקת מסקנות.

נתחיל מהטוב. הייתי עם אנשים נהדרים- שתי חברות טובות ושתי ידידות שהתגלו כאדירות. ראינו את המחזמר של פנטום האופרה, שהיה פשוט אדיר!!! ואת המחזמר "we will rock you", שהיה חביב ומחווה נחמדה לקווין, אבל העלילה עיצבנה אותי... יכלו להשקיע יותר. אבל עדיין היה נחמד.

היינו בstonehenge ובארמון ווינדזור, וקפצנו לקצת זמן לעיר אוקספורד. היינו במגדל לונדון וראינו את הביג בן. היינו בnational history musium ובnetional gallery, ובעוד מוזיאון שברח לי שמו. היינו ברחובות היותר מוכרים ומפורסמים בלונדון, ונהנינו מהאדריכלות שבהם, של הבניינים הישנים והחדשים כאחד (למרות שהישנים היו שווים יותר בתכלס).

אז מה היו החסרונות?

נתחיל מהמשמעותי ביותר- קניות. כמעט בכל יום באיזשהו שלב עשינו קניות, של בגדים ולעיתים איפור. בהתחלה זרמתי עם זה וקניתי גם כמה בגדים, אבל באופן כללי אני מאד שונאת קניות בגדים, את כל האווירה והתהליך, כך שזה יצא לי מכל החורים דיי מהר, ולבסוף רוב הזמן בזמן שהן התסכלו, אני ישבתי בפינה כזו או אחרת ושיחקתי בנינטנדו שלי, כי הייתי עייפה, ומשועממת, ופשוט נמאס לי להסתכל על בגדים כל הזמן. גם לעיתים הרגשתי שזה עולה על הזמן שלנו לדברים אחרים, כמו למשל מוזיאון המדע שרציתי לבקר ולא הספקנו, ובארץ חברים סיפרו לי על עוד הרבה דברים אחרים שבכלל לא ידעתי שיש שם, שמאד הייתי נהנית לחוות.

כמו כן יש לי בעיה רצינית עם רוב חנויות הבגדים- אני אוהבת בגדי בנים. בגדי בנות (לפחות עליי) משעממים אותי, או שאני לא מרגישה בנוח איתם/לא אוהבת אותם עליי, אבל בגלל גובהי, שהוא 1.53, אני לא יכולה ללבוש בגדי בנים נורמלי, אלא אם כן זה בגדי ילדים (מה שבסוף אכן הדרדרתי לקנות, כי רציתי וסטים כאלה, שאין בכלל בארץ ובקושי היו שם לנשים, ואלה של הילדים יושבים עליי כל כך טוב...) ובכלל אני מעדיפה בגדים שמותאמים לגוף הנשי, כי למרות היותי טומבוי- אני עדיין אישה, ורוצה שהבגדים יישבו עליי יפה, ולרוב ללבישת בגדי בנים על גוף נשי יש תוצאות... מעניינות לבד, או שאת פשוט נראית כמו בלוק. כך שלרוב חנויות בגדים גורמות לי למחשבות רבות ועצובות על ההבדלים התרבותיים ולאחר מכן הכללים בין נשים לגברים, וכמה המקום שלי ביניהם משונה וכואב ומקור לסבל אינסופי, ומשם הדרך לשלל מחשבות שליליות דיי קצרה.

נעבור לנושא נוסף שתיסכל אותי- התארגנות. לי לרוב לוקח להתארגן בבוקר, כשזה רק הדברים ההכרחיים, בערך 15 דקות, לכל היותר 20, אבל לשאר הבנות זה לקח לפחות חצי שעה, ולרוב יותר. כך שיצא שקמנו ביחד ואני הייתי מתארגנת בזריזות ומוכנה לרדת לארוחת בוקר, אבל נאלצת לחכות המון זמן עד שהשאר יסיימו לארגן את האיפור, השיער והבגדים. אני בעד טיפוח עצמי, ולהיראות טוב, אבל כמה זמן זה כבר יכול לקחת??? כך שהפסדתי זמן שינה יקר, כי הרי הלכנו לישון מאד מאוחר כל יום.

(לבסוף הגענו להסכם שהן פשוט יעירו אותי רבע שעה לפני היציאה, אבל קשה להמשיך לישון עם כל האור והרעש...)

ולעניין המתסכל האחרון החשוב- אוכל. אני אדם נהנתן, ואני מאד אוהבת לאכול (תודה למי שאחראתי על המטבוליזם הנהדר שלי, וכמובן ילדים מאד חשוב לעשות ספורט! בגלל זה אני לא עשויה רק משומן). אבל כל שאר הבנות הגיעו באג'נדה של "אנחנו נוציא את הכסף רק על אטרקציות ובעיקר על קניות, אז נחסוך בכל דבר אחר!!" ובגלל שיש לי נטייה לחסכנות וחרדה קלה מביזבוז כסף (שעדיין לא ברור מה מקורה, שכן יש לי מספיק ממנו תודה להוריי היקרים והחרוצים, ולעבודה כמובן) נדבקתי בה דיי בקלות, כי הרי לחסוך בכסף כשאת יודעת שהקצבת לעצמך רק סכום מסויים זה נהדר!

אז בקושי אכלנו, וכשאכלנו זה היה מעט וזול. לא שהאוכל לא היה טעים, לרוב הוא היה נהדר, אבל היה חסר לי ארוחות גדולות ושמנות, והיו חסרים לי הדברים היקרים יותר, כמו בשר או פירות וירקות טריים, וזה קצת הרס לי מהכיף.

(אגב, תוסיפו לזה את העובדה שהלכנו כל יום, והרבה, ועלינו המון מדרגות, אז רזיתי בכמה קילו. יש שיגידו שזה טוב, אבל אני כבר דיי רזה במשקל הטבעי שלי, ופחות מזה כבר מרגיש לי קצת לא בריא... חוץ מזה שקיסקי מתלוננת שהלך לי חצי מהתחת הסקסי שלי, ושאני נראית פחות עגולה ונשית, שזו בעייה חמורה. לפחות החזה נותר כשהיה...)

וזהו. לא שלא היה טוב. היו הרבה דברים טובים, שבשיאם חנות שמצאנו ביום לפני האחרון שלנו, לאחר חיפושים רבים, שפשוט הייתה גן עדן לחנונים מכל הסוגים!! שזה מצחיק כי קראו לה the forbidden planet, שזה לא גן-עדני במיוחד, אבל שיהיה. היו בה פיגרים ומלא שטויות של חנונים, והקומה התחתונה הייתה מוקדשת לספרים מכל סוג! בין אם מאנגות או ספרות מד"ב ופנטזיה או קומיקסים אם ארטבוקים (artbooks) מכל הסוגים ולכל ז'אנר!!! מיותר לציין ששם הוצאתי את רוב כספי. ובכל זאת, אם הייתי יוצאת לטיול הזה בראש אחר, או אולי עם אנשים אחרים אפילו, אולי הייתי נהנית יותר, או לפחות- הטיול היה יותר מתאים לי ולא להן, וזה מה שהכי חשוב.

שקלתי לכתוב מעט על יום כיפור, אבל הפוסט מספיק חופר, אז אולי בפעם אחרת. אבל לפחות- גמר חתימה טובה, ושארית צום קל ^^ למי שרוצה לשמוע את דעתי על כיפור ואיך שאני מעבירה את החג- שישאל. אני אשמח לענות.