העמק הגדול

אתם לא אוהבים כשאני אינטיליגנטית הא? כל פוסט שלי שניסה להיות קצת יותר מ"יואוטאני מתלוננת על חייה הכה קשים" לא זכה להרבה תגובות. מצד שני בכללי התמעטו לפה כניסות האנשים, כנראה כי בגלל העבודה יצא לי פחות לשוטט פה ולהגיב, ועל כך אני מתנצלת למי שזה רלוונטי לו.

אני מתחילה להתרגל לעבודה, שזה נחמד, כך שבקרוב אני מקווה שאתרגל מספיק בשביל לנהל את הזמן טוב יותר. אני לא אוהבת את הלחץ הזה, ובדיעבד אני שמחה שבסוף ותרתי על קורס הכתיבה יוצרת, כי לא הייתי שורדת את זה יחד עם כל השאר.

היפנית מתקדם לא רע בכלל, אבל לאחרונה לא היה לי הרבה זמן לשיעורי בית והיה הרבה חומר מורכב, אז אני מקווה שאני אסתדר... האמת שעכשיו כתיבת פוסט זה לוקחת לי זמן שיעורים, אז אני אאלץ לקצר.

הבולדר קצת מקרטע, אבל סוף סוף אתמול הצלחתי להתגבר על כבודי הנפוח ולומר למדריכה שאני מרגישה לאחרונה שאני לא כל כך מתקדמת. היא אמרה שזה חבל ושלדעתה זה בעיקר בראש שלי, ושאני מוכנה לעלות רמה בטיפוס (למי שמבין - כרגע אני מטפסת במקסימום מסלולים ברמת V3, ופעם אחת טיפסתי V4 בהצלחה, והיא אומרת בעצם שלדעתה הגיע הזמן שאנסה להתמודד עם מסלולים כאלה באופן קבוע יותר) ושנתמקד עכשיו בזה, שזה בהחלט משמח, כי ללכת לבולדר לאחרונה נהיה בשבילי חוויה קצת מאכזבת, במקום נקודות אור בשבוע עמוס.

עם קיסקי הכל טוב, אבל אני לא יודעת אם לדאוג מזה שאני לא רוצה סקס. פעם אחרונה שניסינו אני פשוט לא נהניתי, למרות שבהחלט אהבתי ל...העניק לה את אהבתי הרבה, אבל החוויה הזו קצת הרתיעה אותי. בחיים לא חשבתי שאהיה עייפה מדי בכדי ליהנות ממין, אבל הנה זה הגיע, ובכנות- אני מפחדת שזה יקרה שוב, במיוחד לאור העובדה שכשאני לבד, כמו שכבר אמרתי כאן בעבר, הרבה יותר נעים לי. זה עוד משהו לעבוד עליו הא?

אם כבר בקיסקי עסקינן, גם איתה בקושי יש לי זמן. אני עובדת בבקרים והיא רוקדת בערבים, ובכללי סופי השבוע עמוסים, מה שמשאיר לנו מעט מאד זמן אחת לשנייה, במיוחד ביחידות. אני מתגעגעת אליה. לא כל הזמן, אבל רובו, בהתקפי געגוע קטנים שתוקפים אותי באמצע העבודה, או בערב כשאני סרוחה מול המחשב, או פשוט סתם כך. פשוט הבזק של שנייה חמה וקרה כאחד בעקבות משהו קטן, אפילו טיפשי, שמעורר בי את המחשבה עליה, ולאותו הרגע הקטן אני כל כך רוצה שהיא תהיה כאן או אני שם ואז זה עובר, עד לרגע הקטן הבא.

אני מרגישה בסך הכל שאין לי הרבה זמן, וזה דיי מעציב אותי. כמו שאמרתי לפני איזה שני פוסטים, אני כבר לא קוראת, לא מציירת או מנגנת, לא רואה אנימה... לא רק כי אין לי זמן, אלא כי בגלל העומס אני לא מוצאת בי את הכוחות. חברה מהצבא השתדלה לעזור לי בלתת לי משימות קטנות שקשורות לתחביבים האלו עם דד-ליין והאמת שזה עבד, אבל המשימות פסקו ואני מתביישת לבקש עוד... אולי משהו כאן רוצה לעזור לי? XP

וזהו בינתיים. יש לי יפנית ללמוד ולא הרבה זמן, אז אאלץ לנטוש אתכם כאן. אגב, אם כבר לעודד יצירה - אני אשאל עכשיו שאלה קטנה, והראשון שעונה נכון יקבל ציור/קטע כתוב לבקשתו, ובבקשה לא סתם לענות בלי מחשבה רצינית, כי אני באמת שבא לי לעשות את זה, ופעם אחרונה שניסיתי הזוכה לא לקח אותי ברצינות ולא יצא מזה כלום, אז... בבקשה.

ולשאלה: השלימו את המשפט הבא- "we interrupt this program to bring you-". אני יודעת שיש לזה הרבה השלמות פוטנציאליות, אז בוא נראה מי יעלה על זו שאני חושבת עליה. אם אני אראה שמתקשים, אתן רמז. בהצלחה!