העמק הגדול

לילה.

אמא שלי יושבת בסלון ורואה טלוויזיה. מלבד הטלוויזיה הבית שקט לגמרי.

פתאום אמא מתחילה לצעוק לאח שלי שיילך לישון. אמרתי לה שהחדר שלו חשוך ולא היה משם רעש, והיא רק ביקשה שאכנס לומר לו ללכת לישון ושיפסיק להיות בפלאפון, כי הייתי קרובה יותר לחדר שלו.

אני נכנסת - מגלה את הילד (בן 14) בפרצוף חמוץ, שוכב במיטה עם הפלאפון ביד, ורוטן שאמא מרגלת אחריו ושמוקדם מדי (השעה 23:30). אני אמרתי לו שגם אני הולכת לישון ושהוא לא יגדל ומשהו כזה, וסוגרת את הדלת.

ניגשתי לאמא שלי ושאלתי אותה - איך היא ידעה? היא הרימה את היד שאחזה בנייד שלה, ואמרה בפשטות: "אני רואה מתי הוא מחובר בווטסאפ".

יחסי הורים-ילדים בעידן המודרני זה עסק דיי משעשע XD

אני יודעת שזו התראה קצת מאוחרת, אבל אני הולכת לאייקון מחר. מי מבנכם שיהיה שם, אני כנראה אהיה לבושה בחליפת האימון שלי מתקופת הנינג'יטסו (שזה דיי נראה ככה), עם כמה תוספות ושינויים, וחרב עץ דיי גדולה. אתם לא חייבים להגיד היי, אני אפילו לא יודעת אם אני רוצה שתגידו היי, בהתחשב באנונימיות שלי וכל זה, אבל אתם מוזמנים לנסות. רק תהיו זהירים, כי אני אהיה עם חברים.

זהו. יש פוסט קודם מלפני כמה ימים, למי מכם שלא הספיק. הוא לא כזה מעניין, אבל בהתחשב בזה שלא עדכנתי לאחרונה זה כנראה אירוע מיוחד.