אז בזמן שבדקתי את הדואר "וואלה" שלי בעבודה (fuck the system) נתקלתי בפרסומת, שהובילה אותי לאתר הזה.
הפרסומת הייתה לתכנית מחוננים חדשה. אמנם לא הצלחתי למצוא את הפרסומת עצמה שוב בשביל לצלם לכם, אבל בקיצור זה היה משהו בסגנון "האם הילד שלכם עוזר לכם ליצור משוואות לעבודה? כנראה שהוא אלפא!".
הפרסומת מאד הפריע לי, ולקח לי רגע להבין למה עד שנזכרתי בקטע הזה של אוגרו.
יש אנשים חכמים בעולם, ואנשים אינטילגנטים בעולם, ואז יש מחוננים. מה מבדיל את המחוננים מהשאר? שמשהו בחשיבה שלהם מפותח יותר בצורה דרסטית, או לפי ההגדרה של ויקיפדה: "ההגדרה הכללית למחוננות היא יכולת אנושית, הבאה לידי ביטוי באינטליגנציה גבוהה המצויה בשיעור של אחוז אחד או שניים בקרב אוכלוסיית הילדים. מושג המחוננות יכול להשתנות בהתאם לזמן ולמקום. כל חברה מגדירה מחוננות לפי יכולותיה וצרכיה (לנדאו, 1990, זיו, תש"ן ודויד, 1997). ואם לכמת את ההגדרה, הרי שמדובר על מנת משכל הגדולה מ-125. על פי משרד החינוך, מי שעובר את מבחני האיתור הוא בעל מנת משכל שמעל 135.[4]".
כפי שנאמר בהגדרה, מחונן לא חייב להיות בהכרח אדם עם חשיבה אנליטית, מתמטית או כל דבר ריאלי כזה או אחר שהוא מעל לממוצע, אלא באופן כללי בעל אינטיליגנציה גבוהה מהממוצע ביכולת מסוימת, לפי הגדרה שאנו, כחברה, קובעים.
אז למה זה בעצם מפריע לי?
בימינו, מחוננים הם אך ורק אנשים שמסוגלים לתרום מבחינת התפתחות מדעית, לפחות כך נראה לפי ההגדרה הסביבתית. הילדים/נערים הללו מקבלים יחס מיוחד, שמתבטא בכיתות ומורים טובים יותר, הרבה יותר פעילויות העשרה, ובכללי מקבלים הרבה יותר השקעה ומימון מכיתות "רגילות".
אם נשים לרגע בצד אם העובדה שלחיות בבועה שכזו עושה לרובם לא טוב מבחינת התפתחות חברתית מהמון סיבות (משהו שנראה שהתוכנית אלפא הזו כן מנסה לתקן, שזה נחמד), האם אך ורק אנשים מבטיחים בתחום המדע שווים השקעה שכזו? האם רק להם מותר להיקרא "אלפא"? ובכללי, למה מדעי הרוח נזנחו בצורה מחפירה שכזו? האם אדם יצירתי בהרבה מעל הממוצע, בכל מיני תחומים, לא זכאי להשקעה שכזו? האם הוא לא יכול לתרום לקניין הרוחני שלנו, בצורה שתעשיר ותפתח מליוני אנשים, כמו שעשו לא מעט אנשים בהיסטוריה, ובכך שינו אותה לחלוטין?
העלנו את המקצועות הריאלים על נס. לא שלא מגיע להם, כבודם במקומם מונח, אבל תוך כדי זנחנו כל כך הרבה דברים אחרים. האדם לא יכול לחיות על מדע לבדו, הרי המדע נועד רק לשיפור איכות החיים מלכתחילה, אך לא לניהול שלהם. אדם בלא קניין רוחני - יהיה סתם רובוט. סתם עוד מדען, סתם עוד חוקר, בלי רגישות ובלי מודעות.
ובכללי, האם לא מגיע לכולנו את החינוך שמגיע לאותם מחוננים? סאייג'י היקרה הייתה בכיתת "מחוננים", שלא באמת הייתה כזו. ברור שהיו שם גם מחוננים, אבל כל מי שהוכיח את עצמו והראה, בעצם, איזשהו ביטוי של אינטיליגנציה הגבוהה מהממוצע, זכה להיכנס לכיתה הזו, בה הם קיבלו כל מה שתיארתי בתחילת הקטע. למה שלא יהיו גם יותר כיתות כאלה? למה, למשל, אנשים כמוני, שאמנם אני לא חכמה במיוחד, לפחות לא כמו אנשים מחוננים, אבל באתי לבית ספר בזמנו מתוך נכונות ללמוד, ולהפתח, ובסופו של דבר הייתי מצטיינת כיתה רק מהשקעה של, נאמר, 80% מעצמי, אם לא קצת פחות, נאלצתי להיתקע בכיתה של פוצים מטומטמים שלא ידעו לסתום את הפה ולא ידעו מה זה כבוד, והוציאו אותי מדעתי.
ואני אדם רגיל, בסופו של יום. אמנם אני רוצה להאמין שלכל מי שמעוניין ומסוגל לחינוך שכזה, מגיע לו, אבל בואו נהייה ריאלים. אז עזבו אותי, ואנשים רגילים שכמותי - תחשבו על אנשים נהדרים, שיכלו לתרום לעולם כל כך הרבה - שתקועים בסביבה כמו שלי, שעוד נחשבה כאיכותית, וגרועה יותר. אנשים שמתבזבזים כי לכאורה היכולות שלהם לא נחוצות.
אני משערת שיהיו את האנשים שיטענו שליכולות כאלה לא צריך יחס מיוחד ולימודים אינטנסיביים כמו למקצועות ריאלים - אז מה? תחשבו על זה כעל קבלת מלגה - אתלטים בחו"ל מקבלים מימון מלא לקולג', ותנאים מצויינים, על כך שהם יודעים לזרוק כדור. הם צריכים את הלימודים בשביל לפתח את יכולותיהם? לא בהכרח, אבל הם בכל זאת מקבלים אותם, בין אם זה בשביל לדרבן אותם, או פשוט לתת להם שקט נפשי בכדי לשכלל את יכולותיהם.
אז כן, כמו שמדענים יכולים להיות אלפא, ונראה שגם ספורטאים, יש מחוננים נוספים שיכולים להיות אלפא. שמגיע להם להיות אלפא. ועושה לי עצוב שהם לא מקבלים אותו היחס. שמתייחסים אליהם בזלזול. שהעולם שלנו מקדש רק את הפרקטי, היעיל, במקום את היפה, את הצבעים.
(קטע זה נכתב בחלקים, לאורך שני ימי עבודה, בזמן העבודה. מוחעחעחע.)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: