"להתחתן בגיל שלושים זה לגיטימי לגמרי. שניכם בוגרים, כבר מכירים אחד את השני, עברתם חוויות ביחד, נהניתם מהחיים. עכשיו אתם מבוגרים, עם השכלה, מקצוע, עבודה. אפשר לגדל ילדים ולחיות הלאה." אמרתי וצללתי פעם נוספת כדי להרטיב את השיער. המים בבריכה היו חמים ויצרו תחושה לא נעימה בשילוב עם מזג האוויר החם של הקיץ. "אני לא מבינה למה צריך להתחתן כל כך מוקדם." הוספתי.
"אני לא מתכוונת להתחתן לפני גיל עשרים וחמש." אמרה גילי.
"בת כמה היית כשאחותך התחתנה?" שאלתי מנסה לוודא שלא טעיתי כמה ימים לפני כן כשסיפרתי את זה להורים שלי.
"שמונה. ובגיל שלוש עשרה הפכתי לדודה." גילי התחילה לזוז במים לכיוון קצה הבריכה מנסה להתחמק מהילדים המשפריצים מכל עבר. שחיתי אחריה, "היא עוד שאלה אותי אז, 'גילי, בת כמה את חושבת שתיהי כשאני אתחתן?' לא הייתי מוכנה לזה אז הנחתי ששלוש עשרה, אה אבל לא, היא מתחתנת עכשיו ובגיל שלוש עשרה אני הופכת לדודה." גילי שילבה את ידיה על קצה הבריכה והשעינה עליהן את הראש. צחקתי.
"אבל זה מגוחך," הסתובבתי עם הגב לקיר והשענתי את המרפקים על קצה, "להתחתן בגיל כל כך צעיר, ועוד רק איזה שלוש - ארבע חודשים אחרי שמכירים. בלי השכלה, כלומר, עם השכלה תיכונית בלבד, בלי מקצוע, וכמובן ששניהם חיים איתנו. לא הייתי מוכנה לזה, ובכלל אם כבר התחתנת, למה את ממשיכה לחיות עם ההורים? היא נשארת בפינה הנוחה הזאת שלא צריך לעשות כלום וההורים מממנים הכל. הייתי רוצה שהיא כבר תרגיש מה זה חיים." דיברתי על אחותי כמובן, גילי ידעה את זה. ולא העזתי  להגיד שיומיים לפני כן הודיעו לי גם שאני הולכת להפוך לדודה, מה שעוד יותר הוציא אותי מדעתי, לא הבנתי מה עובר לה בראש, היא עוד אפילו לא התחילה ללמוד, וכבר ילד?
לא אמרתי את זה כי אמא שלי דרשה לשמור על שתיקה, לא לומר לאף אחד, גם לא לחברה הכי טובה שלי. 'אני כן אגיד לה בסוף' חשבתי.

"טוב, זה לא המקום שלי לשפוט, אני לא מכירה את המשפחה שלך, ומה הולך שם." אמרה גילי בחיוך מתנצל. צחקתי "לא נורא, זה המקום שלי להתלונן." היא צחקה.
לא יכולתי יותר להישאר במים, השעון הראה קרוב לשתיים-עשרה בצהריים ושלושים ותשע מעלות. התיישבתי על קצה הבריכה ככה שרק רגליי נותרו בתוך המים. רוח קרירה נשבה ועזרה לי לשכוח מהחום לרגע, היה מעלינו צל.
"את באה לקנות אוכל?" פניתי לגילי.
"עוד שתי דקות." אמרה ונכנסה עמוק יותר בתוך המים.
הבטתי על הילדים במים ששיחקו עם ההורים שלהם, התגעגתי לאותה תקופה.