המסע למציאת העצמי

היום היה לי ראיון עם סמסונג לעבודה בקוריאה.. למה קוריאה? ככה.. למה לא?

השבוע קיבלתי אזרחות אמריקנית והווה אומר שאפשר להסתלק מפה.. אחרי 9 שנים (לא יאמן כי יסופר) אני מרגישה שהגיע הזמן לשינוי דרסטי באורך החיים ובדרך החשיבה... הקוראינים מציעים עבודה מעניינת, שכר טוב, המון הטבות, שיעורי שפה (אף פעם לא עשיתי אולפן!!). גם יש להם אינטרנט מהיר! :)

החסרונות הם כמובן שאני לא אדע מה קורה סביבי במשך איזו שנה, הסיכויים שלי למצוא בן זוג יהיו דיי אפסיים (כאלו שבניו יורק הם לא..), ואני אצטרך להתרגל להיררכיה מעצבנת ועבודה עם אנשים מתרבות מאוד שונה (שוב...).

טוב נו, קודם שיציעו לי עבודה!!

והתחלתי לשחק טניס אחרי 25 שנות קיום בלי... שיעור למתחילים מס' 2 והמדריך פונה אלי בסוף השיעור:"אני רואה שממש קשה לך.. אולי עדיף שיעורים פרטיים..." חחחח פאדיחות!!