אספתי את כל היופי* לכאן

אני נאבקת בעצמי לא להיות עייפה ולא ליפול למשבצת הכה נוחה של הותיקים, 

אבל אני כל כך fed up ורק המחשבה להיכנס שוב בבניין מקחר מעייפת אותי.

ואני רצה כבר לא לשם המטרה שהצבתי

אלא כי אחרי הגהנום הזה יש ישיבה במצפור לגמרי לבד

רק אני והשקיעה ומדיטציה.

ואני מחפשת את הכניסה שוב לעצמי, שוב את הדלת שמחברת אותי כל כך גבוה

אבל ערפל הרגשות הכבד מסתיר הכל

ואני נכנסת בדלתות שכבר ביקרתי בהן ויצאתי מתוסכלת

וחוזר חלילה.