Voland's Circus

"I sometimes get scared when I get involved with someone during my journey."
-"Why?"
"Because I just pass through." 

הסדרה הזו גורמת לי או להפוך למלודרמטית, או להתמודד עם עצמי. לא בטוחה.

ולא היה קליק כזה בפעם הראשונה שראיתי את הפרק. יש אמנות שצריך לחוות שוב כדי שהיא תרד עוד רמת עומק ותתרכב עם משהו בך, לפעמים.

[נודדת. רק עוברת פה. "אני כמו כוכב, באתי ואני עוד מעט הולכת". אולי אני לא אלך כל כך עוד מעט, ואני משתדלת לשרוף את עצמי פחות או לפחות לא להתמכר להרואין, אבל ככה אני חיה. אף פעם לא טווח ארוך. תמיד לילה אחד. אחר כך אני לא יודעת מה לעשות.

ולא Gipsy Heart ולא כלום. פשוט, כוכב כזה. בוער. דועך. אני מרגישה פחות דועכת.

אולי נגזר עליי להישרף. אולי אני צריכה לעכל את זה. אולי זו הדרך היחידה שבה אני יכולה לחיות, כשאני בוערת ושורפת את עצמי. ואת כל מי שמתקרב אליי. ברור שיש אנשים שעשיתי להם גם טוב, אבל ממרחק מסויים.