לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Voland's Circus


Alcohol. Cigarettes. Cats. Books. A few people I love. Art. Alternative. Gothic-Rock, all UK bitches. Style. Modeling. Nature&Animals. Pinterest. Facebook. A bit of Gaming&Anime. Music. Charles Bukowski. המכשפות. Loneliness. Bushido&Zen.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2013    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

1/2013


The world isn't beautiful.

It doesn't make it ugly;

Look into it,

and you end up only looking

At what you thought your reflection to be.

 

There is only us;

Only this moment;

Only Nows, Only

Todays.

 

It feels more like a dream, more like an

Illusion.

Be the moment what it'll be - 

If not to live the brightest,

If not to 

Try

The best you fucking can, then

Why

Be at all?

נכתב על ידי , 11/1/2013 13:11  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



בדידות.


ולא מהסוג החינני.

כאילו אני לא שם בכלל, בלתי-נראית.

הו, למה שמישהו יראה שאני לא בסדר? הרי זו אני שצריכה להתרוצץ אחריהם ולהתחשב ולא לפלוט מילה לא במקום.

מצטערת להישמע כמו הטינאייג'רית הבכיינית. מסתבר שלא קל לחיות עם חרדות חברתיות. או שליטה עצמית\מודעות.

אין לי זין לראות אנשים. דורשים יותר מדיי אנרגיה. רוצה דם חדש. רוצה מישהו שיראה אותי, לפני שאני אשכח איך זה כשקוראים בשם שלי בכלל. ימים על גבי ימים בלי שמישהו ידבר איתך, בלי שמישהו יגיד את השם שלך. לא מאחלת את זה לאף-אחד.

ורחמים עצמיים. זה בטח לא עוזר.

 

 

[בטרו בלאד יש דמות שדומה לאיאט בקטע הזוי. שפת גוף ותגובות ודרך דיבור והכל.]

 

ואני לא נהנית משום-דבר.

דיכאון, חרדות, נטיות אובדניות.

ואני לבד פה. הרבה אנשים, תמיד מוקפת. אף-אחד לא רואה אותי. אפשר לבכות, אין ממה לפחד כבר. זה לא שמישהו רואה. 

נכתב על ידי , 11/1/2013 01:31  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



חרדות חברתיות וחלומות מוזרים.


ללכת לטיזנאמו בתל-אביב כדי להציל מישהו שהיה לי קראש עליו, לזהות אותו לפי ההיגיון והשיניים ושכשהוא יחזור להיות אדם אז... הוא יהיה כולו מקסים ובלי המגננות הדפוקות האלה וההתנהגות הליצנית המגוחכת. כמו שראיתי קצת ממנו וחשבתי שזה רק קצה הקרחון. בלי להבין שחתיכת הקרח הזו היא כנראה בדיוק כל מה שיש שם.
ובדרך להתרגש כי הפארק נראה בדיוק כמו הפארק ברימון, ולפחד מכל המדרגות וממדרון העצום, ולמצוא דפים. מאות דפים בכתב היד שלי שמעולם לא כתבתי, של מישהי אחרת עם כתב זהה לשלי.

ולבחור שלא להתעכב על אף-אחד מהם, כי סדרי-עדיפויות. ונחישות.

והייתה שם אהבה בסוף, מהרגעים שבהם אתה בטוח לא חושב על זה, אבל איפהשהו ברור לך מאד שהם היו שווים את הכל. ושמעכשיו הכל יהיה שווה את כל החרא שהיה שם קודם.

 

אבל אז, אחרי שסיימתי את משימת-החילוץ שלי [איזה מין אבירה שמחלצת נסיכים יצאתי, אנערף...אירוני], התעוררתי.

והבנתי שהחרדה החברתית חזרה, שהפחד חזר לשרוץ במקומו הקבוע מאחורי העיניים, שאני מפחדת לצאת למסיבות  ולא יודעת מה לעשות עם עצמי בברים. לא ברור. אני חייבת לצאת. לחזור לחיי חברה כלשהם. לדבר עם אנשים. משהו. מסיבות. בלום. רבל. אנערף.

במקום זה עבודה וכשאני לא עובדת אני קורסת לישון ל12-14 שעות. יחסית לבחורה שרגילה לישון בין 3-8, ולא מסוגלת לישון יותר מ-10 פיזית, זה מדאיג.

 

בדידות ודיכאון וחרדות.

העיקר שאני מתפקדת כמו שלא תיפקדתי מזה הרבה זמן.

ידעתי שהמחיר הולך להיות יקר, אבל לא תיארתי לעצמי עד כמה.

[could somebody please hug my and restore my energy? fill me with something? love? compassion? empathy? sympathy? respect?] 

נו שווין. היום עם החתולים. אם יצא, גם סנוקר&סושי. אם לא, נזרום לרבל וזין על העולם בערך. ועל הפחדים שלי. ואני בהחלט הולכת למסיבה בחמישי. או שישי. או מתי שלא תיהיה. גם אם זה רק כדי לא לתת לחרדות להכות שורש עמוק מדיי.

[אני מפחדת אני מפחדת אני מפחדת. ]

נכתב על ידי , 9/1/2013 14:53  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

כינוי: 

גיל: 33

תמונה




1,610
הבלוג משוייך לקטגוריות: 18 עד 21 , מדע בדיוני ופנטזיה , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לBelladona Signus אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Belladona Signus ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)