אני יודעת שהם תמיד היו שם וזה, אבל אני זוכרת כל כך הרבה מהם בזמן האחרון. ואני ממש אוהבת לזכור חלומות, גם אם הם טובים וגם אם לא. אם אני זוכרת חלום ממש בבהירות אז הוא אוטומטית טוב, גם אם הוא היה סיוט.
מה שמגניב, וגם קצת לא, זה שברוב החלומות שלי אני בסופו של דבר מתנשקת עם מישהו. הרבה.
כשהייתי עם החבר שלי לשעבר זה הצחיק אותי, כי חלמתי כל מיני פעמים חלומות כאלה, ואף פעם לא חלמתי עליו. והקטע המוזר הוא שרק מאז שנפרדנו הוא התחיל להופיע לי בחלומות. לפעמים בתור הפרטנר באמת, אבל לרוב לא. פשוט בתור ידיד, או סתם מישהו שנמצא שם.
הלילה חלמתי על חופשה כלשהי, לא ברור איפה, שבה נמצאים שנינו ועוד שני חברים (בן ובת). אני זוכרת שארבעתנו היינו בחופשה, ושיצא שהייתי עם החבר הנוסף (ולא בפעם הראשונה. מממ). לפני כמה לילות חלמתי חלום ארוך עם כל מיני התרחשויות, ובאחת מהן הוא פשוט עבר על פניי ברחוב עם ידיד שלנו, ואמרנו שלום, אה, ושנייה אחר כך עפתי מעל מעבר חצייה. כן, אכן עברתי מעבר חצייה בלי לגעת בכביש, היה ממש מגניב. אני גם זוכרת חלום שהגדרתי כסיוט (בבוקר התעוררתי בהקלה כי גיליתי שזה רק חלום), בו אני קוראת ספר שכתבה חברה טובה שלי ומוצאת בפרק מספר 2 משהו בסגנון המילים הבאות: "אבל האהבה הראשונה שלי, שלעולם לא אשכח, הייתה כמובן *הכנס שם מלא של חבר לשעבר כאן*", מה שגרם לי להיות בהלם בחלום. הזוי קצת, בעיקר התחושות שליוו את החלום.
בכל אופן, אני גם מאוד מודעת לעצמי כשאני חולמת, כי אני מוצאת את עצמי מכניסה לחלומות פרטים מאוד ספציפיים מהחיים. זה ממש מעניין. ובשנייה הראשונה כשאני מתעוררת, תמיד יש לי או תחושת הקלה או תחושת אכזבה בעקבות ההבנה שהחלום היה חלום ולא מציאות.
לא יודעת, מעניין מה כל זה אומר עליי, ולמה עכשיו.
עריכה- אפילו טיפה מיותר לומר שהלילה, אחרי כתיבת הפוסט, הוא הופיע לי שוב בחלום בתור דמות משנית.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
