כל פעם שאני שומעת את השורה הזו שבכותרת זה מצחיק אותי. אני אפילו לא יודעת למה. בכלל הם משעשעים אותי בשירים שלהם.
היום קמתי בבוקר, והמחשבה הראשונה שלי הייתה "איזה מזג אוויר מדהים". פשוט כיף לקום לגשם (וכאן מיליוני ניו יורקרים לא ממש יסכימו איתי...)
אנצל את הפוסט ואודה לנקודה, שללא כוונה שינתה את כל מהלך חיי. אני, פרודנס, ביליתי מספר שנים טובות מחיי בחיפוש ההתחלה של שיר שהיא שמה בפוסט. טוב, אולי לא בצורה אקטיבית, אבל באמת שזה נגס בי (זה ביטוי בכלל?) כבר נצח נצחים. אני אשקר אם אגיד שלא בכיתי בגלל העניין הזה. ואני אשקר אם אגיד שהמשפט האחרון היה אמת.
בכל אופן, הנה התגובה אצלה שמראה כמה חיפשתי את השיר הנ״ל:
"מצטערת שאני לא מגיבה על הפוסט, אבל יש פה עניין חשוב הרבה יותר. כבר שנים שאני משתגעת וקצת רוצה למות כי אני מזמזמת (לא, לא ממזמזת) את השניות הראשונות של השיר שבסרטון בלי לדעת איזה שיר זה! זה גרם לי צער רב ויגון קודר, את חייבת להציל לי את החיים ולשים לי קישור. בבקשה? אני על סף בכי כרגע מהיותי כל כך קרובה לפתרון הפאזל הזה שמרכיב את כל חיי. תודה מראש. "
עכשיו, השיר בסדר והכל, אבל אני פשוט באופוריה מזה שמצאתי כמה שניות של מוזיקה שגירדו לי במוח.
הרגע הזה שאני שומעת מישהו חופר עשר דקות על החלום המשעמם שהיה לו, והדבר היחידי שאני רוצה הוא בובת קרטון בגודל אמיתי שלי כדי שאני לא אצטרך להמשיך להיות שם ולשמוע את זה, ואז התהייה האם אנשים מרגישים ככה כשאני מספרת להם את החלומות שלי.
והנה הסיבה (או אחת מהן) למה לחפש פסקולים אחרי שרואים סרט זה מדהים
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
