לא הלכתי לבצפר..יש יום כזה שבמילא לא עושים בו כלום.
כיף לקום מאוחר,לא למהר לשום מקום..
מתחשק לי ללכת לאיזה טיול,משהו רחוק.. בהרים אולי.. או באיזה נחל..
ולהיות כל כך רגועה,ושמחה,ואנרגטית כמו שהייתי פעם
ואולי לשבת על איזה מקום גבוה,להסתכל למטה,לראות עולם שלם. ולדעת שיש עוד כל כך הרבה לראות
לטייל וללכת עד השקיעה
ובשקיעה לשבת על הדשא,להנות מהצבעים...לגלות שהם נזרקים עלייך והופכים אותך לכל כך יפה פתאום. לחייך
לאכול איזה משהו.. איזה מרק מוזר שנכין בטבע עם גזיות,ואולי נשתה תה..
נלבש בגדים חמים,כי קר מאוד..להנות מהקור הזה..
ונדבר הרבה..על עכשיו.. ולא על מה שנעשה מחר
ואז נחזור הביתה באוטו,נשמע מוזיקה מרגיעה..
וכשנחזור נאכל סוכריות גומי צבעוניות מתוך קערה ענקית,וניראה איזה סרט..
ואז נתקלח במקלחת חמה,נתנגב בחלוק ורוד מחמם,נצלול לתוך שינה עמוקה..ונחלום..בבוקר נקום ונגלה שהחלום היה מדהים,אבל לא פחות מהיום שהיה אתמול...
