"אני חוששת שאני לא יכולה להסביר את עצמי, אדוני.. מפני שאני לא אני עצמי, אתה מבין." (עליסה בארץ הפלאות)
משהו אחד שהייתי רוצה,
זה להיות עצמי.
שכאני שמחה-לצחוק עם כל הלב!
ואם אני עייפה,אז לנוח. בלי לחשוב על מה הם חושבים-
בלי לחשוב על זה ש"אם הייתי עייפה אתמול והם ראו אותי ישנה בהסעה,אסור לי שהם יראו אותי עייפה גם היום."
אנרגיות מזוייפות
לא לנסות כל הזמן ליצור תדמית של השמחה והמאושרת,ולדעת שזה לא באמת מה שאני מרגישה. שלא לדבר על זה שכשאני יודעת שבוחנים את ההתנהגות שלי,אני לא מצליחה להיראות ככה רוב הזמן
הקשוחה,לא מפחדת מכלום
בולשיט
והיום הבנתי שככה אנשים רואים אותי.
הבנתי את זה בעקבות תרגיל שהמורה שלי הביאה היום לכיתה בשיעור חינוך,
היא החזיקה ביד שתי חפיסות קלפים,כל אחד היה צריך לבחור קלף מכל חפיסה
על קלף אחד היה ציור,ועל הקלף השני הייתה כתובה מילה,
קודם כל,הקטע הכל כך מוזר זה שיצאו קלפים שכל כך מתאימים לכל אחד בכיתה שלי. זה היה מדהים.
הציור שיצא לי הוא פרצוף מוזר,מפחיד שפוער את הפה. המילה שהייתה כתובה אצלי היא "שחצן",השאלה ששאלתי את עצמי כשהסתכלתי על המילה היא שאולי אנשים רואים אותי כשחצנית,אולי אני שחצנית? לא,אני לא שחצנית.אני שונאת שחצנים.
בסוף השיעור המורה שלי הסבירה לי את המשמעות של הקלפים,היא אמרה שיש פער ענק בין איך שהאנשים רואים אותי,לבין מי שאני באמת. שאנשים רואים אותי בתור מישהי קשוחה,חזקה,לא נפגעת-לא אכפת לה להיפגע.לאנשים זה יכול להתפרש גם כמישהי שחצנית. היא אמרה שזו בעצם הדרך התמודדות שלי שצועקת לעזרה,בגלל זה הציור המוזר.
למה אני לא יכולה להיות מי שאני? כי אני הייתי רוצה לראות את מי שאני,אני אוהבת את ה"אני" האמיתי שלי.
והשינאה העצמית הזאת,היא בגלל הפחד הזה מהפער בין מי שאני באמת לאיך שאנשים טופסים אותי. כן,בגלל מה שהם חושבים עלי. וכשהם חושבים עלי משהו,אני מאמינה להם..למה שאני לא אאמין להם? אני מסתכלת על עצמי מהצד? לא. הם כן,ויש להם כוח להשפיע עלי. "לא שמה על אף אחד" עאלק,אז כן,אני כן שמה על אנשים,וכן,הם יכולים לגרום לי לעשות המון דברים. לחייך שוב את החיוך המזוייף,לעמוד זקופה וישרה כשאני מתה מעייפות,להקיא שוב את כל האוכל שאכלתי היום,לא לאכול בכלל. וכשאני עושה את הדברים האלה,כשאני יודעת אנשים שאחראים לכל הדברים האלה,אני לא יכולה להסתכל להם בעיניים.
ואני לא רוצה שאנשים יחשבו עלי דברים לא נכונים,
אני לא רוצה שבגלל פעם אחת שהם ראו אותי במצב שאני שמחה,הם יחשבו שכזאת אני. שמחה ואנרגטית
אני לא רוצה שבגלל פעם אחת שהם ראו אותי במצב שאני עצובה,הם יחשבו שכאת אני. עצובה,ודיכאונית
אני לא רוצה שבגלל פעם אחת שהם ראו אותי במצב שאני עצבנית,הם יחשבו שכזאת אני. כועסת,וממורמרת
אני לא רוצה שבגלל פעם אחת שהם ראו אותי בשיחה,הם יחשבו שכזאת אני. חפרנית ודברנית
אני לא רוצה שבגלל פעם אחת שהם ראו אותי עייפה,הם יחשבו שכזאת אני. חסרת חיים
אני לא רוצה שבגלל פעם אחת שהם ראו אותי אומרת לה משהו מגעיל,רק כדי להחזיר לה על כל הזמן הזה ששתקתי,הם יחשבו שכזאת אני. חרא של בן אדם!
ואולי אני באמת כזאת? לא,אני לא כזאת. "אני" כזאת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
