ימים טובים,ימים רעים ומה שבניהם

' אנשים טובים באמצע הדרך,אנשים טובים מאוד.. '

כן,יש אנשים טובים באמצע הדרך. יש.

"הפוך על הפוך" זה מרכז תמיכה לנוער בסיכון ומצוקה. הוא הוקם ע"י על"ם-העמותה לנוער במצבי סיכון.

הלכתי למרכז הזה כמה פעמים.

הוא מדהים,

הפעם הראשונה שנסעתי לשם הייתה לפני כמה חודשים

אחרי התלבטויות רבות אם לנסוע או לא,החלטתי שאני נוסעת.

חיכיתי בתחנת אוטובוס משהו כמו 40 דקות בגלל שהאוטובוס איחר בטירוף,הוא נזכר להגיע ועליתי עליו. כשהגעתי לא ממש ידעתי לאן הולכים,מה שידעתי זה שאני בתחנה המרכזית,ובטיוטות של הפלאפון כתוב לי את השמות של המקומות שאני צריכה ללכת אליהם.אני צריכה גם ללכת לבקר את אבא בבית אבות,אז מה שעשיתי זה שאלתי אישה דתייה נחמדה איך מגיעים,היא הסבירה לי והלכתי. אחרי שביקרתי את אבא הלכתי ל"הפוך על הפוך" , בהתחלה עמדתי בחוץ,התביישתי להכנס.פחדתי קצת גם. אחרי שטפסתי אומץ נכנסתי לתוך מבנה שנראה כמו מועדון נוער,על הקירות תלויים לוחות מודעות עם תמונות של המון ילדים ומדריכים,פופים בכל מקום,ספות,שולחן שעליו יש מיחם שאיתו אפשר להכין תה,קפה,שוקו.. בחורה בלונדינית שאלה אותי אם אני חדשה כאן,אמרתי לה שכן.היא חייכה אלי חיוך מדהים ואמרה לי שטוב שהגעתי.

דיברנו,היא עשתה לי שאלון כזה,כמו שעושים לכל מישהו חדש שמגיע 

לקחה את הטלפון שלי,כתובת..

מאז אני הולכת לשם לפעמים,אני חושבת שבכל יישוב,מושב או עיר צריך להיות מקום כזה. אפילו ביישובים קטנים. זה היה יכול לפתור כל כך הרבה בעיות,ולחזק כל כך הרבה ילדים..

לא ממש סיפרתי לאנשים שאני הולכת ל"הפוך על הפוך"- זה ישר מעלה מחשבה כזאת של "מה? נוער בסיכון ומצוקה?" כן,זה מילה קצת מפחידה..אבל אני בטוחה שכל אחד,כל בן אדם בחיים שלו נמצא לפעמים במצב של סיכון. ואפילו אם זה לא לעבור דברים קשים ומסובכים בחיים,אפילו אם זה סתם ללכת ברחוב ולדעת שמסביבך הולכים אנסים,רוצחים,גנבים..לך תדע מה יכול לקרות? ואם יקרה משהו,אז גם תחשוב לעצמך "מה? נוער בסיכון ומצוקה?" 

אז וואלה,אולי הילדים שהולכים למרכז הזה נחשבים לנערי מצוקה. אבל לאף אחד אין זכות לבוא בגישה הסנובית הזאת,וישר לסמן איקס על האנשים שלא ממש ניראים לו,סטיגמות זאת המילה.

ועכשיו נעבור לנושאים אחרים

מתחשק לי לעשות עגיל איפה שהוא,הבעייה היא אמא שלי שלא מסכימה. הפעם האחרונה שעשיתי עגיל בלי שהיא הסכימה גרם לי להרגיש מגעיל עם עצמי,ושלא לדבר על הצעקות והריב שהיה עליו..אז אין מצב שאני עושה שוב. אני אוהבת את ההרגשה שלפני שעושים לך את החור,הלחץ הזה. אני גם אוהבת את התחושת כאב הקטנה הזו כשעושים את החור.

היה לי היום שיעור פיתוח קול ושיעור גיטרה. אני מתאמנת עם המורה שלי על שיר מסוים,כששרתי היא העירה לי הרבה הערות ואחת מהן הייתה שאני תמיד שרה את המילה "סתם" בשקט,וכאילו מפנימה אותה. זה גרם לי לחשוב קצת,מה הבעיה שלי עם המילה הזאת?