ישנתי היום שינה עמוקה
הגשם הרועש והברד העירו אותי
הסתכלתי מהדלת זכוכית על המרפסת,וראיתי את הכל רטוב
העצים טפטפו טיפות שקופות וטהורות,הצבע של הפרחים היה חזק מהרגיל
החתולים ישבו על הספה במרפסת כדי לא להרטב
העננים היו אפורים
לקחתי קערת קורנפלקס עם חלב,וראיתי טלוויזיה
הווה
____________________________
אני צריכה לעשות המון דברים,כדי שזה יהיה לי קצת יותר מסודר בראש אני יכתוב אותם:
-לעשות קנייה לחדר החדש
-לקנות רסקיו
-להתאמן בגיטרה
-להתקשר לאחראית על המגמת מוזיקה בבצפר
-להחליט אם אני יוצאת מחר לסיור בצילום או לא
-לקנות מסיכה לשיער
-לקנות את המסטיקים שורפי קלוריות
-לקנות מחזק ציפורניים+אנטיביוטיקה לאצבעות
-להסתפר קצוות
-לקנות מגפי דובי
-לקנות בגדים ב"כתום"
-לקנות סיכות
-לקנות שפתון נגד יובש
-ללכת לסדר גבות
-לקנות קרם פנים כמו של אמא
-לשלם את החוב לבית קפה
-לשלם את החוב לקפיטריה
-להחזיר את המילון לסיפריה
-להחליף עם מ' את הפלאפון
זהו ניראה לי
עתיד
____________________________
כשהייתי קטנה,בערך מכיתה ד' עד ו' אני,בנות דודות שלי וחברה הלכנו לסוג של מעדונית כזאת,או חוג..איך שלא נקרא לזה
זה היה כל יום רביעי,מהשעה שלוש,עד תשע בערב בערך
המקום היה דתי. היו שם מדריכים דתיים,מתנדבים
היינו עושים שם המון דברים,משחקים,עושים פעילויות יצירה,מדברים,רוקדים,שרים,מכירים ילדים חדשים,לומדים ערכים..
ובשעה מסוימת הייתה ארוחת ערב,כל מה שתרצו
ובזמן שהילדים שם,להורים יש קצת נחת..
היו לנו מלא חברים שם.
והייתה לנו מדריכה מדהימה,באמת מדהימה
זה היה אשכרה כמו משפחה
כמה זכרונות יש לי מהמקום הזה. זה היה כמו הבית השני שלי
כל כך אהבתי ללכת לשם
הרגשתי שם כל כך נעים ונוח
בין החוויות הכי מדהימות מהחיים שלי היו שם.
הרגשתי כל כך שייכת לשם
והיום הוספתי בפייסבוק את המדריכה שלי לשעבר,אחרי כל כך הרבה זמן..
נוסטלגיה.............
עבר
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
