היה לי איתך שבוע מדהים.
בשבוע הזה הרבה הפלתי למולך הרבה חומות ונתתי לך לראות כמה מהחולשות שלי.
אני רוצה להאמין שזה עשה לנו טוב. אני רוצה לקוות שאתה מבין אותי באמת ולא רק חושב שהבנת...
זה לא קל לתת למישהו לראות את הבפנוכו של הלב שלך, כי אז אתה הופך לפגיע עוד יותר.
אני חייבת להאמין בך ואני חייבת לסמוך עליך שוב כי אם לא...מה נותר?!
הפתיחות הזו גרמה לי גם לרצות לקחת אותך אליי עוד ועוד, רגשית ופיזית גם יחד. זו הרגשה עילאית כשהיא הדדית...
מרגיש לי קצת הזוי מחד ומופלא מאידך שאני כותבת לך את הדברים הללו דוקא כאן, איפה שהרבה דברים בינינו הסתיימו וגם התחילו.
אבל מה שהכי מוזר שאני מצליחה לכתוב.
היה לי איתך שבוע מדהים. אין ספק.
השיחות שלנו לתוך הלילה, עשיית אהבה. והבנה. הבנה שזה הדבר האמיתי. לזה חיכיתי המון שנים. לרגע הספציפי הזה.
אני רוצה שזה ימשיך ככה ואני כנראה קצת נאיבית (תמיד הייתי) כי אני מלאת פחדים.
וזו השורה התחתונה.
כי מפה הכל רק יכול להשתבש.
המשך יבוא.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
