2011.
התגעגעתי
צחקתי
חייכתי
כאבתי
הפסקתי
התאהבתי
נשאבתי
חלמתי
הגשמתי
ביקשתי
התאכזבתי
גליתי
שמחתי
השתפרתי
ובעיקר בכיתי.
אבל גם הבנתי,שמי שלא נופל לא קם.
זה היה כאילו רק אתמול כתבתי ביומן על שנת 2010,אני זוכרת ישנתי אצל חברה וחיכינו שתינו לשעת חצות.
זה גרם לי להרגיש שאולי הזמן עובר מהר מדי,אולי אני לא יספיק לחוות את מה שאני צריכה,
אולי אני פתאום יהיה גדולה מדי,"בוגרת" בשביל דברים מסוימים
אני אצטרך לקחת אחריות על עצמי ועל הסובבים אותי,אבל אני עצמי מרגישה לא מוכנה.
אני רק פוחדת שהזמן יעבור מהר מדי,הגיל הזה מדהים אני לא רוצה שהוא יעבור מהר.
לשנת 2012 אני מבקשת,שהזמן יקח את שלו (חוץ מישעורי תנ"ך D:) ושאני יעבור חוויות מדהימות עם האנשים שאני אוהבת.
נכון,משפחה תומכת אין לי אבל אני יודעת שיש לי חברים שלא יאכזבו אותי ואיתם אני רוצה להמשיך בחיי.
אז שתהיה לנו שנה מדהימה ומלאת אהבה,שלום,הרמוניה,קסם ואושר.שנדע שלא משנה מה תמיד יהיו פה כמה כאלה בשבילנו,שירימו אותנו למעלה,
שיגרמו לנו לצחוק ושילמדו אותנו מה זאת אהבה.
אני גם מאחלת שאולי אני יצליח לצאת מהבועה הקטנה שלי שבנתיים במקום מים וסבון היא עשויה משנאה,כאב ופחד.
אני מקווה שאני יצליח לפוצץ אותה והיא לא תהיה שם יותר,בלב שלי.
שנה טובה לכולם 
אל תשכחו,מישהו אי שם אוהב אותכם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
קפטן ג'קי ספארנו