אבני הנחל זורמים לכיוון אינסוף
השקיעה מתחילה לעלות בשמיים
הם מקבלים צבע רך של סגול לילך
עם מעט תכלת אפור מטושטש
האבנים הקטנות כבר לא פה,הם נסחפו לכיוון של הלא נודע
והנפש מנסה להחזיק את תשובה
מנסה לפנות ולהרגיש איך זה.
השמש נעלמת לה בשמיים,אך הערב עוד לא ירד
היא מלטפת את העננים ונותנת להם חיים
נותנת להם צורה.
הרעש הזה נעים,
נעים לאוזניי
הרעש של האבנים הקטנות שנסחפות אל מעבר עיניי
הן לא יודעות לאן פניהן פונות,
ואיפה יעצרו
אך הן לא מפחדות
כי יש להן את השמש ואת הכוכבים
ואת השמיים לרשותן.
הנחל מקבל צורה,
צורה של רכות
ומקבל צליל
צליל של חרישות.
והמראה,או המראה כל כך בתולי,
חדש,טהור הוא,צלול.
פרפר נודד לו מעלי,נשמה שעדין מחפשת את דרכה
ואני פה יושבת ועדין מחפשת תשובה
איך להמשיך הלאה עם הזיכרונות הכואבים?
ואיך לקום שוב?
הערב כבר ירד,הכוכים לאט לאט מאירים
הרוח נהיית קרירה,הירח מחייך במלואו
והאבני הנחל עדין זורמים לכיוון אינסוף.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
קפטן ג'קי ספארנו