בא לי לקפוץ לצרוח לשמוח לשיר לחייך לצחוק לבכות להבין ללמוד ולהמשיך הלאה, כי אני צריכה להפיק מהרע את הטוב ביותר. כואב? כן זה כואב,אבל אני לא צריכה לתת לזה להשתלט עלי יותר מדי,בסופו של דבר כשאני יצא לעולם,אני יהיה עצמאית כי זה מה שגדלתי להיות. אני עוצמת עיניים ואני רואה את עצמי מגשימה את החלומות שלי,עוזבת את הבית,נותנת מעצמי לאנשים שזקוקים לי ועוד כל כך הרבה דברים .. הזכרונות תמיד ישארו שם,אבל הם לא צריכים לקחת חלק משמעותי בחיי.