הוא לא נתן לשום דבר להפריע לו מלהקשיב לשקט,להרגיש את קרני החום של השקיעה מלטפות את פניו.
ואני רק הסתכלתי עליו,עם חיוך קטן. הוא עצם עיניים ולא ראה את כל היופי שנגלה לפנינו,
אבל הרגיש בפנים את העולם נפתח לפניו.
לא דיברנו,ישבנו אחד ליד השניה,אבל לא דיברנו. זה הרגיש יותר נכון ככה.
הוא פתח את עיניו לאט,הסתובב עם פניו אלי,עם החיוך המקסים שלו,הוא מתקרב אלי ומושיט לי יד חמה שמלטפת את פני.
הוא מנשק אותי. כשהשקיעה משקיפה עלינו.
ואני שלו.
אני כל כולי שלו.