אני חצי יצור יער - חצי אנושית,חצי אמיתית -חצי דימיונית ויש לי גם כנפיים.
חברי הטובים ביותר הם הפיות,הם אומנם מאוד קטנים אבל עם לב מאוד גדול.
אני גרה בטירה,בדיוק בקצה הגבוה שנמצא בארץ נפלאה שקיימת בדימיון הכל כך גדול,קוראים לה ארץ הפלאות.
נשמע מוכר? בטח שלא,אף אחד לא שמע עוד סיפור כזה כמו שלי.
החלטתי לעדכן פוסט בדרכי אל ארץ הפלפלים,ארץ קצת יותר קטנה מארצי אבל קצת יותר נורמלית,
למרות שאני לא הייתי רוצה להיות נורמלית כמו אנשי ארץ הפלפלים זה נשמע משעמם.
זה לא הפעם הראשונה שאני הולכת לטייל שם,אני נורא אוהבת את הארץ הזאת,אנשיה קטנים או גדולים,אין באמצע
לכולם יש לחיים אדומות כמו סומק תמידי,יש להם מאין תלבושת מוזרה כזאת אבל אצל כל אחד זה שונה (חוץ מילדה של גברת פורלוף
שהיא מלבישה אותם אותו דבר)
אין להם ים,נחלים או נהרות כמו בארץ הפלאות אבל יש להם יובלים,שבילים קטנים של מים שמגיעים לכל בית ומספקים מאגר אין סופי של מים,
אף אחד לא יודע באמת מהכין הם נוצרים,אבל זה גם לא מעניין אותם במיוחד.
הם עובדים הרבה בשדות,מגדלים פלפלים מכל מיני סוגים - ירוקים,צהובים,כחולים,אדומים,סגולים,מנוקדים,מתוקים,חמוצים,חריפים וגם מרים (אבל המרים זה זן נדיר מאוד,מגדלים אותו רק בארמון ובצפון הארץ שם היובלים מזרימים יותר מים)
ראש הממשלה שלהם - גברת פלפלת היא אישה כלכך חמה ונדיבה,חייכנית ולפעמים קצת עצבנית אבל אני לא מאשימה אותה
גם אני הייתי עצבנית אם מישהו היה קוטף לי הפלפלים המרים מהגינה.
צ'סטר אמר לי אתמול לפני שיצאתי לדרך להיזהר,יש שמועה שמישהו מסוכן מסתובב בארץ הפלפלים,אבל איני מפחדת אני דוקא חושבת
שבגלל זה אני אהנה יותר,אין אחד שאוהב להסתכן יותר ממני.
הרכבת מגיעה לתחנה בעוד כמה דקות אז זמן הכתיבה של תם כרגע,יהיה נחמד בטיול אני בטוחה.
להתראות בנתיים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
קפטן ג'קי ספארנו