לא עשיתי את זה רישמית
אפילו פוסט לא עשיתי על זה באותו יום.
אני מניחה שפשוט זה לא היה נראלי כל כך חשוב.
לאף אחד לא היה אכפת.
אף אחד לא זכר. (כמעט)
אף אחד לא מתייחס אליי אחרת.
13.
כאילו שזה משנה משהו.
אני עדיין הילדה הקטנה בשבילם.


דווקא החברות שלי שחכו,
הילדים שאני פחות מחוברת אליהם זכרו.
אני מניחה שככה זה,
ככל שאני אצפה לדברים, ככה אני אתאכזב.
למרות שידעתי, היה לי הרגשה שזה יהיה ככה.
אפילו אמא לא זכרה !
טוב, אולי בגלל הלחץ של החג

משהו עובר עליה לאחרונה.

 

אני בת 13.
כבר חמישה ימים.
שיניתי הכל,
בגדים, משקפיים.
אבל זה לא באמת משנה.
לא באמת משנה להם.
לא באמת אכפת למישהו.
נכון ?!