קשה לי ביום הזה.

ואין לי קשר בכלל.

אין לי אחים, כי כולם מתו עוד בבטן של אמא.

אבל היה אמור להיות לי אח בכור, ולחשוב שהוא היה בצבא,
לחשוב שאולי הוא היה אחד מהם, אחד מרבים.

לפעמים אני מדברת איתו, עם האח שמעולם לא היה לי.

אני צריכה נוכחות של אדם גדול שזה לא אחד ההורים,

זה לא כזה כיף להיות בת יחידה,

זה לא כיף להיות לבד שאני רואה את בת דודה שלי רבה עם האחים שלה
ואני לא יכולה לעשות את זה כי אין עם מי ..

קשה לי לעבור מעצב ישר לשמחה.

אחת האחיות של סבתא, הבת הבכורה, הילדה שלה, דודה שלי.
בעלה הוא אחד מהם, אחד מרבים, היא עכשיו הייתה בטלויזיה, בכלל לא ידעתי עליה.

לחשוב שיש מישהו מהמשפחה, למרות שאת לא מכירה אותו,
אחד מהם, אחד מרבים.

לחשוב שבת דודה רחוקה שלך, גדלה בלי אבא,
גם היא אחת מהם, אחת מרבים שחיים בלי אח/ות או אבא. 

לא בא לי ללכת מחר לבית ספר
לא בא לי לבכות ליד כולם
לא בא לי לחשוב על זה
לא בא לי , אבל מישהו שואל אותי ?