יש לי סבא.
לסבא היה אח.
לסבא היתה אחות.
לסבא הייתה אמא.
לסבא היה משפחה.
המשפחה נרצחה בתחילת השואה,
סבא לא יודע איך הוא היחידי שניצל.

לסבא היה גם אבא,
האבא הזה היה בצבא הרוסי.
לאבא הזה היה תפקיד חשוב.
סבא אהב את אבא שלו,
אבל האבא הזה שכח את משפחתו.
האבא הזה התחתן בשנית,

האבא הזה השאיר את סבא אצל אמא שלא שלו.
אבל אפשר להבין את האבא הזה.

לסבא היה עוד משפחה.
לסבא היה עוד אח.
לסבא היה עוד אחיות.
לסבא היתה עוד אמא.
בעצם לא, גם האמא אינה.
סבא עלה לארץ יחד עם אחיו החדשים.

סבא עלה לארץ !
סבא גר עכשיו אצל דודה שלו.
סבא לומד עברית כמו גדול.
סבא שינה שם, חיים שמו עכשיו.
סבא מנסה לשכוח מכל מה שקרה.
סבא לא מצליח.
לסבא יש סיוטים.

סבא כבר גדול עכשיו.
לסבא יש חברה,
סבא אפילו הציע לה נישואין.
לסבא יש אישה.
לסבא יש בית חדש.
לסבא יש ילד ראשון.
לסבא יש ילדה שניה.
סבא מאמץ הרבה חיות ומוסיף,
''ככול שהמשפחה יותר גדולה, כך יותר טוב''.
לסבא נולד עוד ילד, אחרון ודי.

הילד הבכור של סבא התבגר,
הוא סיים לימודים, הכיר חברה,
הלך לצבא, התחתן.
הבן של אבא גר בדירה צמוד לסבא.

הילדה של סבא התבגרה גם היא,
ואותו סיפור מחדש.
הילדה של סבא התחתנה,
לסבא יש עכשיו נכדה קטנה.

לסבא יש עכשיו שתי נכדות חדשות.

הילדה של סבא התגרשה,
התחתנה מחדש, והביאה לעולם עוד 2 נכדים לסבא.
לסבא עכשיו 4 נכדים.

הבן הקטן של סבא התחתן לא מזמן,
עכשיו גם יש לו בן קטן משל עצמו.

לסבא יש 5 נכדים.

סבא הקים משפחה,
ואני, הילדה הבכורה והיחידה של הבן הבכור של סבא,
הנכדה השנייה שנולדה לסבא,
ואני גאה להיות חלק ממנה.