אמא שלי חזרה מהלוויה,

ואמרה שהייתי שיחת היום.

זה היה נשמע ביזארי לחלוטין, בהתחשב בזה שהאיש מת בתאונת דרכים טראגית.

בכל אופן - היא אמרה שאני ומעשיי עלו, ולאט לאט עוד אנשים הצטופפו כדי לשמוע. ובן דוד שלה, שהוא פסיכולוג,

אמר שדרוש אופי חזק מאוד כדי לקום ולומר שמסגרת לא מתאימה ולדרוש לצאת ממנה, כשהשאר שותקים וממשיכים בדרך שאמרו להם ללכת.

מפה לשם אמא שלי עשתה זין לדודים שלי שירדו עליי בגלל הבחירת חיים הזאת,

ויצאה די מבסוטה (עד כמה מבסוטה שאפשר להיות כשיוצאים מהלוויה..) שהיא לא היחידה שתומכת בי.

בסדר סה"כ

(ותזכורת לעצמי: דברים רעים באים בשלשות, אבל גם דברים טובים.)