בבקשה

תפסיקו להזכיר לי את זה.

אני לא גאה במה שהיה,

ואתם יודעים את זה.

אם היה אפשר יום ראשון כבר הייתי עפה מפה,

אבל אני אשכרה נשארת בגלל העבודה, כי לא נעים.

אני לא יכולה לזלזל בהם אחרי שהתייחסו אליי ככ טוב, זה לא מובן מאליו בכלל.

אפילו אמא שלי אמרה, תיעלמי קצת,

חודש-חודשיים,

שלא יראו את הפרצוף שלך כאן.

אבל מה אעשה?

כנראה שאצתרך להמשיך לחיות שקר

ולקוות שיאמינו.