אז 18 מתקרב ובוא נגיד שאני לא כ"כ עומדת בציפיות של עצמי לגבי הגיל הזה והכל.
מערכת יחסים נורמלית עוד לא היתה לי, למרות שלא פעם אנשים אמרו שיש לי אחלה אופי ושאני נראית טוב. אז זה גורם לי לתהות למה שום דבר לא הולך לי בקטע הזה?
חוץ מזה גם המצב החברתי שלי לא הכי מזהיר. יש לי כמה חברות קרובות, ואני בעיקר איתן ועם החברים שלהן כל הזמן. אני כמו גלגל שלישי כזה. לא שאני מתלוננת, אני אוהבת אותן ואוהבת את החברים שלהן, אבל לפעמים אני מרגישה שאני צריכה למצוא לעצמי קצת אנשים אחרים להתחבר אליהם ולא להיות תמיד מס' 3.
הציונים שלי השנה, בכיתה האחרונה והמסריחה הזאת, גם לא משהו. כבר נשבר הזין מללמוד והייאוש מכיתה י"א עדיין בתוכי אז הציונים בהתאם. נהדר.
הצבא מעצבן ולא שולח לי זימונים לכלום, כאילו לא רוצים אותי בשום דבר, אבל בסדר שיהיה. אני רק מקווה לא להדפק בתפקיד חסר פואנטה...
מה עוד יש לומר?
יהיה טוב אני מקווה