תמיד אחרי מילואים אני שבוז מאוד.

אין לי כוח לחזור לחיים.

אין לי כוח לחזור ללימודים.

אין לי כוח לחזור לעבודה.

אין לי כוח להפסיק לעשן.

אין לי כוח לאכול.

אין לי כוח לרוץ.

אין לי כוח אפילו לאונן (!!)

אין לי כוח.

היום ניסיתי לעשות כמה טלפונים.

מסתבר שלא נשארו לי חברים.

ספירה בראש - 2 חברים ממין זכר + שותף אחד.

ספירה נוספת בראש - 7 חברות ממין נקבה, עוד לפני שהתחלתי להתאמץ.

0 מתוכם הם אופציה לסקס.

2 אני מאוד רוצה.

5 פחות.

מעולם לא הייתי בקשר.

אין לי כוח למשחקים.

זה דופק אותי.

יש לי תכונה להצליח להתחבר לאלה שאין לי סיכוי איתן - כך הגדיר את זה חבר טוב שלי (אחד מהשניים האחרונים).

מוצא את עצמי מדליק עוד סיגריה.

מנצל את זה שהשותף לא בבית.

וזה אחרי 3 סיגריות בנהיגה.

נהיגה של 25 דקות.

בא לי להירשם לאתר הכרויות.

לא רוצה לשלם על זה.

מרגיש לי שעושים קופה על הבדידות שלי.

כבר היום רואים שיש בעיה לבני נוער ליצור קשרים, בגלל הפייסבוק.

בא לי לסגור לעצמי את הפייסבוק.

במקום זה מרפרש כל 5 דקות.

האהבה היחידה שנותרה לי היא למספרים.

בא לי לכתוב ספר על מספרים.

בא לי לפתוח אתר על מספרים.

בא לי לעלות לפייסבוק איזה תרגיל.

כבר נגמרו לי הרעיונות.

הבנות במכללה לא מוצאות בי פוטנציאל לסקס.

הן כולן ילדות, אני חושב לעצמי.

אבל בא לי.

אני רוצה סקס.

אני רוצה פוצי מוצי.

אני רוצה אהבה.

אני רוצה להתאהב ולא חד צדדי.

אני רוצה להיאהב, ולא על ידי מישהי שלא בא לי עליה.

אני רוצה לחזור לעבודה,

המקום ההוא שכולם מעריצים אותי בו.

אני רוצה לחזור ללימודים,

המקום ההוא שאני נחשב בו גאון.

אני רוצה לזיין.

סקס חסר עכבות.

כזה שכל מה שאתה חושב אחריו זה איפה המצית.

אני רוצה חברה,

אחת כזאת שתנתק לי את המחשבות.

אני רוצה אישה,

ולא ידידה.

אני רוצה אהבה.

אמיתית, תשוקתית לא אפלטונית.

אני רוצה ללכת לים,

אני רוצה מזג אוויר לים.

לשבת בים.

בקבוק בירה ביד אחת, סיגריה בשנייה, בחורה מדהימה שמסתכלת עלי בהערצה ופרפרים בבטן.

אני רוצה לישון,

ולהתעורר בגיל 30.

נשוי,

אולי אפילו עם ילד.

אני רוצה שאבא יחזור,

זה כנראה לא יקרה בקרוב.

אני רוצה