הערצה עיוורת

התה שלי עומד להתקרר ואני תוהה מדוע

אני קמה מהמיטה בכלל

ענני הגשם הבוקר על החלון שלי

ואני לא יכולה לראות דבר

וגם אם יכלתי הכל אפור

אך התמונה שלך על הקיר שלי

היא מזכירה לי שלא הכל רע

לא הכל רע...

אני בנאדם טוטאלי.

ברגע שאני אוהב מישהו - אני אוהב אותו עד השמיים ובחזרה.

ברגע שאני מתנתק - זה קורה מהר מאוד.

ברגע שאני רוצה מישהו - הוא ידע מזה ישר.

וברגע שאני שונא - אני לא אחסוך במילים.

אני לא פוליטיקאי.

אחד מהדברים המשמעותיים ביותר שלמדתי על עצמי כשהחלטתי לנהל, זה שאני לא פוליטיקאי.

אני לא דיפלומט.

אני עצמי.

אני אני.

לטוב ולרע.

סלים היקר, כתבתי לך ועדיין לא חזרת אלי,

השארתי לך את הסלולרי, את הביפר ואת המספר בבית בתחתית (המכתב)

שלחתי לך שני מכתבים בסתיו

אתה בטח לא קיבלת אותם

כנראה הייתה בעיה בדואר או משהו

לפעמים אני כותב את הכתובות בצורה מרושלת

בכל מקרה פאק איט

מה קורה גבר, איך הבת שלך?

חברה שלי גם בהריון

אני עומד להיות אבא

אם תהיה לי בת, נחש איך אקרא לה?

אני אקרא לה בוני

קראתי על דוד שלך רוני, אני מצטער

הייתה לי חבר שהתאבד בגלל בחורה

שלא רצתה אותו

אני יודע שאתה כנראה שומע את זה כל יום

אבל אני המעריץ הכי גדול שלך

יש לי חדר מלא בפוסטרים שלך ושל תמונות שלך, גבר

אני גם אהבתי את החרא שעשית עם רוקוס

החרא הזה היה שמן

בכל מקרה, אני מקווה שתקבל את זה, גבר

תחזור אלי, רק כדי לדבר

שלך, המעריץ הגדול ביותר שלך

זה סטאן.

בכל פעם שפתחתי בלוג בשבע השנים האחרונות

פתחתי אותו מסיבה אחת בלבד - אהבה

אהבה בצבא,

אהבה בפסיכומטרי,

אהבה בעבודה הראשונה,

אהבה בעבודה השנייה,

אהבה נכזבת.

מעולם לא חוויתי אהבה אמיתית.

הבנות שהייתי איתן - לא אהבתי אותן.

מעולם לא שכבתי עם מישהי מתוך אהבה.

מעולם.

אני לא אוהב,

אני מעריץ,

וכמו שאמרתי, אני בנאדם טוטאלי,

כך שכשאני מעריץ,

אני מעריץ בצורה טוטאלית.

ולכן, כשאני מעריץ מישהי,

אני מעריץ כל כך חזק עד שאני מתאהב.

ומתבאס.

כי זה נכזב,

ואז אני מתחיל לכתוב,

ובסוף,

בשורה התחתונה,

יוצא המשפט שרץ איתי כבר שבע שנים.

איזה באסה, אני מאוהב!

סלים היקר,

עדיין לא התקשרת או כתבת,

אני מקווה שתהיה לך ההזדמנות, אני לא כועס

אני רק חושב שזה דפוק שאתה לא עונה למעריצים

אם לא רצית לדבר איתי ביציאה מההופעה, לא היית חייב

אבל יכלת לחתום חתימה למתיו

זה אחי הקטן, גבר

הוא רק בן 6

חיכינו בקור בשבילך

4 שעות, ואתה רק אמרת "לא"

זה די מחורבן, גבר

אתה האליל המחורבן שלו

הוא רוצה להיות בדיוק כמוך, גבר

הוא אוהב אותך יותר ממה שאני אוהב אותך

אני לא כזה כועס, אני פשוט לא אוהב שמשקרים לי

זוכר כשפגשת אותי בדנבר?

אתה אמרת שאם אכתוב לך, אתה תכתוב לי חזרה

תראה, אני בדיוק כמוך במובן מסוים

אני גם מעולם לא הכרתי את אבא שלי

הוא נהג לבגוד באמא שלי ולהכות אותה

אני יכול להבין את מה שאתה כותב בשירים שלך

אז כשיש לי יום מחורבן

אני מתרחק ושם אותם

כי לא קיבלתי חרא אחר

אז החרא הזה עוזר לי כשאני מדוכא

אפילו יש לי קעקוע

עם השם שלך לאורך החזה

לפעמים אני אפילו חותך את עצמי

כדי לראות כמה אני מדמם

זה כמו אדרנלין

הכאב הוא כזה עומס פתאומי בשבילי

אתה רואה, כל דבר שאתה רואה הוא אמיתי

ואני מכבד אותך כי אתה אומר את זה

חברה שלי מקנאה

כי אני מדבר עליך 24/7

אבל היא לא מכירה אותך כמו שאני מכיר אותך, סלים. אף אחד לא

היא לא יודעת מה זה היה לאנשים כמונו שגדלו

אתה חייב להתקשר אלי, גבר

אני אהיה המעריץ הגדול ביותר שלך שתאבד

בכבוד רב שלך, סטאן

נ.ב אנחנו צריכים להיות ביחד.

בדרך כלל אני פותח בלוג ברגע שאני מעריץ מישהי חדשה.

הפעם אני סוגר.

הרגשת מיצוי.

ורצון לעשות משהו חדש.

אחר.

החיים שלי הרבה יותר מורכבים מהמפגשים שלי עם בנות.

הרבה הרבה יותר מזה.

ולכן אני כבר רוקח במוחי פרוייקט אחר,

חדש.

מזעזע ומהמם לא פחות.

בפרוייקט החדש לא תהיה קטנה

גם לא קטנה 2

לא היזיזה

ולא החרדית

וגם לא הדתייה

או ההיא מהעבודה

או החברה של ההיא מהלימודים

או הבת דודה של הבוסית שלי

לא תהיה אף אחת מוזכרת

אף אחת מהישנות בכל מקרה

כשההערצה היא עיוורת,

לפעמים אתה מוצא את עצמך פוגע בעצמך,

לפעמים אתה הורס.

לפעמים אתה הורג, במובן המטאפורי

ולפעמים אתה אף מתאבד, שוב במטאפורה.

אם לא זיהיתם עד עכשיו את השיר, יש לכם חור גדול בהשכלה של קלאסיקות.

אם כן זיהיתם, אתם מוזמנים לנסות להפעיל אותו בזמן שאתם קוראים את הבלוג שוב

או את המאמר הזה.

אל תשכחו לעולם,

ההערצה העיוורת - היא זו שתפגע בכם הכי הרבה.

מר 'אני טוב מדי בשביל לכתוב למעריצים שלי' היקר,

זו תהיה החבילה האחרונה שאני אי פעם אשלח לתחת שלך

עברו כבר שישה חודשים ושום מילה

אני לא ראוי לזה?

אני יודע שקיבלת את שני המכתבים האחרונים

כתבתי את הכתובת בצורה מושלמת

אז זו הקלטת שאני הולך לשלוח לך

אני מקווה שתשמע אותה

אני ברכב עכשיו

אני נוסע 90 (145 קמ"ש) בכביש המהיר

היי סלים, שתיתי בקבוק קטן של וודקה

היית מרשה לי לנהוג?

אתה מכיר את השיר הזה של פיל קולינס

'מהאוויר בלילה'

על הבחור שיכל להציל

את הבחור השני מטביעה?

אבל הוא לא, ופיל ראה את הכל

ואז בהופעה הוא מצא אותו

זה קצת ככה

אתה יכלת להציל אותי מלטבוע

עכשיו זה כבר מאוחר מדי

אני על אלף דאונרים (סמים מדכאים), עכשיו אני מנומנם

וכל מה שרציתי זה מכתב עלוב או שיחה

אני מקווה שאתה יודע' קרעתי את כל התמונות שלך מהקיר

אהבתי אותך סלים, יכלנו להיות ביחד

תחשוב על זה, אתה עכשיו הרסת את זה

אני מקווה שאתה לא יכול לישון ושאתה חולם על זה

וכשאתה חולם, אני מקווה שאתה לא יכול לישון ואתה צורח על זה

אני מקווה שההכרה שלך אוכלת אותך

ואתה לא יכול לנשום בלעדי

אתה מבין סלים, (שתקי כלבה

אני מנסה לדבר)

היי סלים, זאת חברה שלי צורחת בתא מטען

אבל אני לא שיספתי לה את הגרון, אני רק קשרתי אותה

תראה, אני לא אוהב אותך

כי אם היא נחנקת, היא תסבול יותר

ואז היא גם תמות

ובכן, צריך ללכת

אני עוד שניה בגשר עכשיו

הו שיט, שכחתי

אני אני אמור לשלוח את החרא הזה

"זה לא נגמר, זה רק הסוף"

אוהב,

שון...