אתמול.

רגע לפני שהולך לישון מסמס לה.

שתעיר אותי בבוקר.

גם אם זו לא השעה שאני צריך לקום.

העיקר שתוודא שאני ער.

היא עונה לי.

מכריח את עצמי לא לרוץ להסתכל.

לילה.

קם לשירותים.

רואה ממנה הודעה שהיא תשתדל.

למרות שהיא אמורה לקום אחריי.

בוקר.

שעון מזדיין מעיר אותי.

שותף עדיין בבית.

אין לי כוח לראות את הפרצוף שלו.

מחליט לישון עוד קצת.

כולה נוסע למבחן וחוזר הביתה.

אפשר לנסוע בפיג'מה מצידי.

חמש דקות לאחר מכן.

מתקשרת.

היא לא אמורה להיות ערה.

ובכל זאת מתקשרת.

מוודא שאני ער.

מדבר איתה מתוך שינה.

שם שעון לעוד רבע שעה.

PAUSE

היא לא נוהגת לקום בשבילי.

מוזר

CONTINUE

חמש דקות לאחר מכן.

מתקשרת שוב.

היא לא חזרה לישון.

מזכירה לי שהיא גם מגיעה למכללה.

מחליט שצריך להתלבש כמו בנאדם ולא ללכת בפיג'מה.

קם.

שולח לה הודעה שקמתי.

אחרי המבחן.

בורח מהמכללה.

שתרדוף אחריי קצת.

חצי שעה לאחר מכן.

שולחת לי הודעה.

סיימה את המבחן ומחפשת אותי.

PAUSE

היא נוהגת לברוח תמיד כשהיא מסיימת מבחן.

מעולם לא התראינו אחרי סיומי מבחנים.

אפילו לא במבחנים המשותפים שלנו.

CONTINUE

שולח לה חזרה שאני כבר בבית.

מתכתבת איתי עוד קצת.

ממשיך את יומי.

CONTINUE?

יום טוב,

הזאב,

שעדיין מחכה לכאפה.