גיל 7.

החלטתי לנשק אותה.

פשוט מאוד. לנשק. בלחי.

הייתי מלך הכיתה מסתבר.

האמיץ מכולם.

גיל 8

ישבתי ליד המופרע של הכיתה.

המחנכת החליטה להחליף מקומות.

ושמה אותי ליד ילדה.

התלהבתי כמו .. ילד בן 8.

קירקרתי סביבה.

גיל 10

הצעתי לה חברות.

כרעתי ברך.

לא בכוונה,

אבל זה עשה את שלו.

היא הסכימה.

גיל 11

הצעתי לה חברות.

היא לא הסכימה :(

גיל 12

ידידה ראשונה

שם הכל התחיל.

גיל 13-17

תקופה שחורה

זרוק בתיכון שלא לו

לא מוצא את עצמי

אאוטסיידר

לא יוצר אינטראקציה עם בנות

גיל התבגרות מזדיין.

גיל 18-22

תקופה שחורה 2

צבא

קרבי

בקושי בבית

3 שנים בלי סקס

:(

גיל 23-כיום

לופ מתמשך

שאני לא מצליח לצאת ממנו

מה נסגר??

אני מתחיל לשנוא בנות.

באמת.

אולי כי לא הסתובבתי הרבה עם בנות בגיל ההתבגרות.

אולי אני לא יודע לקרוא אותן.

הראשונה בחיי הבוגרים הייתה ל'.

לא רציתי אותה. לא נמשכתי אליה. לא אהבתי את זה שהיא סתומה. לא אהבתי את המראה שלה.
ובכל זאת היא הייתה בטוחה שאני מתחיל איתה. וביקשה שאתרחק ממנה.

שם הכל התהפך.

השגתי ידידה

ועוד אחת

ועוד אחת

ועוד

ו..?

בלימודים אני מכיר המון בנות.

פה ושם עושה טעויות.

אבל בסופו של יום.

לא מצליח למצוא את האחת.

וכשיש אחת, היא מפחדת.

הן כולן מתרחקות.

קיבלתי מתנת יום הולדת מחבר, שובר זוגי לVIP של הסינמה סיטי.

כמה מתחשב מצידו.

כמעט שנה עברה.

לא הצלחתי לנצל אותו.

אפילו עם בנות שסתם בקטע ידידותי,

אני לא מצליח לנצל אותו.

הן מפחדות ממני.

כולן.

הייתה אחת.

בגיל 16.

אחת בלבד בכל התקופה השחורה הראשונה של חיי.

שהצלחתי ליצור איתה אינטראקציה טובה.

אך בכל פעם שניסיתי להתארגן על לצאת איתה.

היא קראה לכל העולם איתנו.

וזהו הלופ.

בכל פעם שאני מנסה ליצור לעצמי יציאה עם מישהי,

אני מוצא את עצמי מסתובב איתה ועם עוד 339 אנשים (בערך).

אני מעריץ בנים שנכנסים למערכת יחסים.

אני באמת מעריץ אותם.

זה קצת כמו להעריץ אנשים שמתקלחים

או אוכלים ארוחת בוקר

זה כל כך טריוויאלי

טבעי

שאני לא מצליח לעשות את זה.

הייתה אחת.

בגיל 17.

שהצלחתי ליצור איתה אינטראקציה מצויינת

בסיטואציה מפגרת - שיעור נהיגה.

חפרנו כל השיעור,

המורה עוד שנייה הוציא לי קונדום והוריד אותנו בבית מלון

בסוף, לא עשיתי עם זה כלום.

פחדן אפס

FF

הייתה אחת.

בגיל 26.

שהתחילה איתי.

פאקינה התחילה איתי.

רצתה סקס.

רצתה רק סקס.

לא רצתה דבר פרט לסקס.

וירדתי מזה כי היו בינינו יחסי מרות.

כשהתפטרה, לא הצלחתי לסדר את זה חזרה

אפס פחדן

הייתה אחת.

בגיל 28.

מיואשת מהחיים.

נפלה לרגליי.

ויתרתי על זה.

כי היא טיפשה מדי

כי היא שמנה מדי

כי אני לא רוצה אותה למערכת יחסים, אך היא כן.

הייתה...

RW

הייתה אחת.

בגיל 23 (?)

הדבר הכי קרוב לקשר רציני

חודשיים

אני אפילו לא זוכר את הגיל

אני כן זוכר את הבחורה.

הייתה...

התפזרנו..

מה הקטע של כל הבנות האלה,

מה הקטע שלהן ליצור איתי אינטראקציה ידידית

למה לעזאזל הן כל כך מפחדות להסתובב איתי לבד

למה תמיד צריכים להיות עוד אנשים, כאילו אני אסיר בטחוני

אני לא מזיק, לא נושך, לא אונס

אז למה

למה?

ל מ ה?

"ורק אני מרוב אהבה שותק", י. בנאי.