"ואל תשכח ששם מעבר לים, זה עולם משוגע, אין עוד דם בשבילך" (א. ברזילי)

ככל שאני מנסה להיזכר

מתי לראשונה התוודעתי ללאום שלי

או ללאומנות

אני מבין שזה קרה

אי שם

ב-1984

כשנולדתי

כבן להורה נגד בקבע

כאחד שראה הרבה מדים בתור ילד

(וגם הרבה רובים)

נראה לי שגורלי הוכרע

אי שם בחדר המיטות

בגיל 18 הצבעתי לליברמן

לא הכרתי את המניפסט שלו

גם לא הכרתי את ארץ ישראל השלמה

כיפות סרוגות מבחינתי היו מתנחלים

כיפות שחורות דתיים

כל השאר - כמוני

בשנות ה-90 התפוצצו לי אוטובוסים מתחת לבית

כל נסיעה הסתיימה בטלפון ציבורי

להודיע לאמא שאני בסדר

למרות שאבא בחזית

לי היא דאגה

ב-95 (גיל 11 וממש קצת) רבין הלך

אני ישנתי כשזה קרה

למחרת לא למדתי

דיברנו רק על הרצח

ב-97 (12.5) עלו השמיימה 73 חיילים

"אסון המסוקים" זה נקרא

המזל היחיד היה שהם התרסקו בארץ.

כשהייתי בן 15.5 צהל יצא מלבנון.

פואד בן אליעזר (שמאלני, כן?) אמר על היציאה שמדינה שלא מסוגלת להכיל 20 חיילים הרוגים בשנה, לא מסוגלת להתקיים במזרח התיכון.

כשהייתי בן 16

(אי שם בתחילת שנות ה-2000)

יצאנו רק לתל אביב

כל יציאה התחילה

בטלפון ציבורי

חודש לפני החופש הגדול

שנה אחרי היציאה מלבנון

החלטנו לצאת לחוף

החלטנו לצאת לדולפינריום

21 נערים התפוצצו באותו ערב

בדולפינריום

אנחנו, בהחלטה של רגע,

החלטנו לא לצאת לתל אביב

וכשישבנו בפיצוציה

(איפה שיש טלפון ציבורי)

ראינו את המציאות מכה לנו בפרצוף

באותו רגע כולנו הוצאנו שקלים

והודענו בבית שאנחנו לא בתל אביב

שנה לאחר מכן היה מלון פארק

שנה לפני הגיוס שלי

כמה שבועות לפני שסבא נפטר

ופסח אחרון איתו

קראנו את ההגדה

ואז החלו השמועות

ויכוח חריף פרץ בין הדודים שלי

האם להדליק טלוויזיה או שבת

30 איש התפוצצו באותו יום

מבצע חומת מגן יצא לדרך

עוד 30 חיילים הרוגים

ושקט

המון שקט יחסי.

"אם אשכח את כל מה שאני, לא יאיר לו שוב האור על כל עולמי, אשא לעד איתי את קול שבועתי, ואיך שלא אפנה תמיד היא תוביל דרכי" (א. ברזילי)

ואז הצבעתי לליברמן.

בזמן השירות הצבאי שלי היה שקט

המון שקט יחסי

"רק" חבר אחד הרוג

והמון שריטות בנפש

ואז הגיעה לבנון השנייה.

אחרי לבנון התחלתי למרכז את עצמי..

ב-2006 הצבעתי לאולמרט

ב-2009 ללבני

וב-2013 למופז

לא עוד חלום ארץ ישראל השלמה

נשבר הזין מפיגועים

נשבר הזין מטילים

וגם.. נשבר הזין ממילואים!

אז אני שון,

אני ישראלי,

אני גאה,

אני אוהב את המקום הזה,

אין לי בעיה לברוח מפה לשנה שנתיים

יש לי בעיה לברוח מפה ליותר

אוהב-שונא

עושה מילואים-שןנא

מצביע בכל בחירות מאז גיל 18

ומשתדל לשלם מיסים בזמן

ולתפארת מדינת ישראל!

"כן, הכל יהיה בסדר, אנחנו עוד נזרח, והאור אל שמעבר, עלינו ייפתח"

חג לאומנות שמח!

(לא יודע אם הפוסט קוהרנטי, כתבתי אותו למעלה משעה)

שון,

שאוהב את הפאקינג מקום הזה

(שנקרא תל אביב)