האמת?

תקופה מסריחה

אחת מתקופות השפל של חיי

אפשר לקחת אחריות

ולהסיק מסקנות

אבל בפועל

תקופה מסריחה

בואו ניזכר בהיסטוריה

כמו שאני אוהב לעשות

עד גיל 12.5

הסתדרתי חברתית מעולה

אפילו עברתי בית ספר

עקב מעבר שכונה

ובאמת שהלך לי אחלה

התאקלמתי

ואז שוב עברתי בית ספר

מיסודי לחטיבת ביניים

זה היה משהו חדש אז

וזה קרה

בבום

רוב חבריי נזרקו לחטיבות אחרות

נותרתי בודד

הגעתי למקום

בתור הילד חדש

והאחרים?

רעו בי נטע זר

לא רצו להתקרב

לא רצו לשחק

לא רצו ללמוד

מצאתי את עצמי לראשונה בחיי

לבד.

התאמצתי

וניסיתי

וברחתי

ובחרתי

אוי כמה טעויות שעשיתי

בתור נטע זר

וכך מצאתי את עצמי

עד סוף התיכון

עם שלושה - ארבעה חברים

נכנס לצבא

לא שומר על קשר

עם אף אחד

פרט לשלושה

משתחרר מהצבא

עדיין אותה שלשה

שגם לא קשורה אחד לשני

שלושה חברים

מעטים

בידוד

נכנסתי למעגל העבודה

מלצרות

ואז שירות לקוחות

כאחרון הצעירים

וגם שם טעיתי

טעות ראשונה שעזבתי את המלצרות בשביל שירות הלקוחות

טעות שנייה שבחרתי את החבר'ה הלא נכונים

(לכולם בסופו של דבר יש גרעין

יש את החברים מהעבודה

והחברים מהלימודים

והחברים מהצבא

אבל בסוף

לכולם יש את הגרעין של השכונה

לי לא היה אותו)

מפהלשם

מצאתי את עצמי

עם חבר אחד מהבית

ועוד חבר אחד מהעבודה

ועוד חבר אחד מהצבא

שוב שלשה

שאין קשר בינה

לבין עצמה

והמשכתי הלאה

זאב בודד

המשכתי בחיים

התחלתי ללמוד

והחלפתי עבודה

והנה אני מאושר

כלפי חוץ

אבל ללא חברים

גם כלפי חוץ

וכשאין חברים

קשה להשיג חברה

ופתאום...

שוב

אתה מוצא את עצמך

לבד

במירוץ העכברים הזה

והנה מהחברים הבודדים שנותרו לך

כולם נשואים

או עם חברות

או עם ילדים

או גם וגם וגם

ואתה לבד

כל כך לבד

בודד

במערכה

מדבר

ואתה מוצא את עצמך

שיכור

ומסטול

רואה את המונדיאל לבד

ורץ לבד

ויוצא לבד

ומתחבר עם המלצרית

או הברמן

לבד

ויודע

שאיתם

זו חברות שתלויה בדבר

והדבר

זה הטיפ שלך

מדליק עוד סיגריה

אחרונה להיום

עשירית במספר

אולי אפילו יותר

כי כשאתה לבד

אתה מעשן יותר

ושותה יותר

ומאונן הרבה יותר

אני מתחיל להרגיש שאני חוזר על עצמי

ומחר צפויה יציאה

למרות שאני יודע שיהיה פה פיאסקו

(כי כבר חוויתי את הפיאסקו הזה ביום שבת, לעזאזל)

ובא לי לבטל

אין לי כוח לאנשים

מצד שני

אין לי אנשים

או פריבילגיה

לוותר

על אלו שרוצים בי

למרות שגם איתם

זו חברות

שתלויה בדבר

אינטרסים

מספרים על אחת

שמאוד אוהבת אותי

ואני לא בוחל בשורש אה"ב כשצריך

אבל מה

אהבתה אליי

מוזרה

בגיל 27

היא עדיין

לא מסוגלת

לצאת איתי לבד

מפחדת

חוששת

לא ברור

מחפשת תמיד את העוד אחד

עוד אחת

ואם אין אותם

או אותן

היא מבטלת

אותו

והוא עצוב

מדוכא

שבור

מעוך

מרוסק

מעשן

שותה

מעשן

מאונן

הרבה יותר ממה שהוא רגיל

ובסופו של דבר

בסופו של יום

הולך לו

הוא עדיין מזיין פה ושם

ומצטיין בלימודים

(למרות ששוב נזכר שחבריו מהלימודים, הם חברים תלויים בדבר)

ומצטיין בעבודה

(למרות שהסתכסכתי עם אחת העובדות שלי, משהו ענקי)

ונהנה

(כלפי חוץ)

הכל כלפי חוץ

מבפנים

הוא אכול

וגמור

טוויסט בעלילה

חמישה דברים טובים שקרו היום

מעבר חד

1. ישנתי טוב הלילה, קורה הרבה לאחרונה

2. אכלתי מסודר היום, קורה מעט לאחרונה

3. תפרתי 10,000 צעד, תמיד טוב

4. דיברתי עם הקטנה, שכרגיל נותנת לי כוחות

5. והיה יום מוצלח מאוד בעבודה

6. וסיימתי עוד עבודה, אומנם ביום האחרון של הדלליין.. אבל בכל זאת

7. וקיבלתי שני ציונים מעולים היום !

ובלי קשר...

8. מחר מוציא פנקס צ'קים סוף סוף, בדרך לשלב הבא בחיי

9. ולוקח קצת חופש מהעבודה, בשביל עוד עבודה

10. והמונדיאל חוזר

11. ויאללה הולנד!!

ובשעה 2 לפנות בוקר

תוהה

מה הסיכוי להיחשף?

מה הסיכוי שפוסט אחד שלו

יגיע למומלצים?

לילה טוב,

שןן,

שאם כל אחד שקורא את הפוסט הזה יגיב - 

יגיע לגג שלוש תגובות

או חמש

או אחת עשרה

:)