2/2015
זאת שחגגה 25
היא חגגה 25
היא וחברות
בבר שקט
בדרום תל אביב
הן דיברו ושתו ודיברו ושתו
ועישנו
והשוו
ובדקו
ובעיקר שטפו עיניים
מישהו חייך אליה
לא מהחבר'ה שלה
לא מוכר
לא ידוע
לטעמה בדיוק
חייך אליה
היא חייכה בחזרה
ואף סימנה לו לשלום.
חברות שלה היו איתה
אך כבר לא היו שם
הוא פינה מקום על הבר
לידו
הזמין את המשקה ששתתה
בדיוק מפליא
וסימן לה
היא לא כל כך הבינה
אבל הבינה
ובאה
השיחה קלחה
החברות הלכו
הכיסאות הורמו
הטבח חתך
עובד הניקיון שטף סביבם
אפילו צ'ייסר אחרון
אחרון לחצי היובל שלה
ראשון לחצי השני
הוא ליווה אותה לביתה
רשם לה את הטלפון שלו בטלפון שלה
לא עשה צלצול ניתוק
אמיץ מצידו, חשבה לעצמה
חייכה אליו
ונישקה אותו קלות
נשיקה רכה
קטנה
תמימה
היא עלתה לביתה מחוייכת
עם הטלפון שלו
והשם שלו
ותו לא
תהתה לעצמה
מתי לחזור אליו
הסתכלה מהחלון הגשום
ראתה אותו תופס מונית
ונעלם בנחלת בנימין
סיפורה של מעין
(תודה למעין)
|