תרחישים לקץ האנושות או החיים על פני האדמה על-ידי תופעות מהחלל (אולי מישהו יתקל בזה מתישהו וזה יסייע לו - אין רשימה כזו בעברית)
תרחישים ריאליים קלושים/שגובלים במד"ב
התפרצות גמא
כמות אדירה של קרינת גמא הנפלטת בחלל בתהליך של התפרקות רדיואקטיבית (סוג מיוחד של סופרנובה –
מועמד אפשרי הוא הכוכב הכפול WR
104). אירוע אנרגטי, יוצא דופן בעצמתו. אין
כרגע יכולת לחזות את מיקום ומשך ההתפרצויות.
בעיתיות - סבירות נמוכה מאוד שהתופעה תתקיים בשביל
החלב ותכוון כלפי כדור הארץ, גם במידה וכן, היא עלולה להוביל להכחדה הדרגתית
(פגיעה בשכבת האוזון, יצירת תחמוצות חנקן ושיטפונות), אך לא מיידית – לא מתאים
לקונספט.
מגנטר (Magnetars)
סוג ייחודי של כוכב נויטרונים, בעל שדה מגנטי חזק במיוחד, אשר דעיכתו גורמת להיווצרות כמות גדולה מאוד של קרינה
אלקטרומגנטית בעלת אנרגיה גבוהה (במיוחד קרינת גמא ורנטגן). השדה המגנטי מתהפך, מסתובב ומתפתל בתוך
הכוכב ומחוצה לו, עד שהלחץ כל-כך גדול והוא מתפרץ החוצה בצורה של התפרצות
גמא ענקית.
ב2004 התפרצות דומה של SGR 1806-20 (מגנטר במרחק 50 אלף
שנות אור, בצד השני של הגלקסיה) הביאה לשיבוש הלוויינים, השדה המגנטי של כדור הארץ
ופגיעה באטמוספרה.
ההערכה הייתה שמגנטרים קלים לאיתור, עד שאותר כוכב מסוג זה (עמום – כמעט ולא פולט
אור) במרחק של 15,000 שנות אור (בהמשך גם במרחק של 9000 שנות אור).
לא ניתן לשלול את קיומו של מגנטר במרחק קרוב יותר לכדור הארץ – התפרצות דומה לזו
של שנת 2004 עלולה להיות הרסנית עבור האנושות. עם זאת, מגנטר יהיה
קטלני עבור בני האדם (עיוות האטומים) רק במרחק של 1000 ק"מ (ללא קשר
להתפרצות).
בעיתיות - סבירות נמוכה שקיים מגנטר קרוב לכדור
הארץ (נגיד, 5000 שנות אור) שטרם אותר. גם אם כן, לא ניתן לחזות מראש התפרצות גמא
שלו. אומנם לא ברור האם ההתפרצות בשנת 2004 היא ההתפרצות הגדולה ביותר האפשרית, אך
גם לא ברור באיזה מרחק המגנטר יהיה קטלני עבור בני האדם (היכחדות המונית מיידית).
שני נתונים ראויים לציון –
גילוי המגנטרים אירע בשנת 1979 (במקרה, עת פגיעת קרינת גמא בשני לוויינים).
רכב החלל הרחוק ביותר מכדור הארץ הוא Voyager 1 שנשלח בשנת 1976
למשימות
בין-כוכביות. מרחקו מכדור הארץ הוא 20 ביליון ק"מ (37.28 שעות אור – פי 286
ממרחק השמש).
התפרצות סופר נובה
התפרצות סופר נובה יכולה להשפיע על כדור
הארץ ממרחק של עד מאה שנות אור בלבד. התפרצויות סופר נובה מסוג 2 (קריסת
כוכב מסיבי בשלבי סיום חייו) אינה צפויה להשפיע על כדור הארץ (משום שאין כוכב
מסיבי בטווח של מאה שנות אור).
עם זאת, התפרצות סופר נובה מסוג 1
(קריסת ננס לבן) היא אפשרית. הכוכבים הללו עמומים, וקשים לאיתור, לכן אין
אנו יודעים כמה כאלו ישנם בטווח של עד מאה שנות אור (כנראה מספר מאות).
מועמדים מוכרים –
IK Pegasi B – ננס לבן מסיבי במרחק של 150 שנות אור
ממערכת השמש. כשהכוכב יהפוך מסיבי מספיק (אחרי התלכדות עם המעטפת הגזית של IK Pegasi A, ענק אדום), יכול
לקרוס לתוך עצמו כסופר נובה (רחוק מדי כנראה כדי לגרום נזק לכדור הארץ).
Betelgeuse – כוכב על ענק אדום במרחק של 430
שנות אור ממערכת השמש. עתיד לקרוס אל תוך עצמו כסופר נובה (בעוד כ10,000 שנה)
ולהאיר כמספר חודשים או שבועות. רחוק מדי כדי להזיק לכדור הארץ.
מועמדים מומצאים – ננס לבן מסיבי, עמום מטבעו (שאינו אותר
על-ידי האנושות עד כה מסיבות נוספות - לבדיקה), המצוי במרחק של עד חמישים שנות
אור, קורס אל תוך עצמו כסופר נובה מסוג 2. ההתפרצות גורמת לנזק מיידי לחיים על פני
כדור הארץ (לבדיקה – האם היא תרחיש כזה יכול לגרום להכחדה מיידית של המין
האנושי, או הדרגתית).
בעייתיות – לא ניתן יהיה לחזות ולהתריע על ההתפרצות
עד שתפגע בכדור הארץ.
התנגשות כוכב נודד בכדור הארץ
כוכב נודד הוא כוכב בעל מהירות תנועה גבוהה במיוחד ביחס לשאר כוכבי הגלקסיה. הוא נוצר כתוצאה מהתנגשות שתי מערכות
כוכבים זוגיים או סופרנובה (התיאוריה השנייה סבירה יותר). כוכב מסוג זה הוא WISE 0855−0714(במרחק 7 שנות אור).
בעיתיות - סבירות אפסית שהתופעה תתקיים במערכת
השמש שלנו. הכוכב הנודד קל לאיתור (כאשר מתקרב) וכנראה גם להסטה (לבדיקה).
פגיעת אסטרואיד בכדור הארץ
גוף קטן במערכת השמש הנמצא במסלול סביב השמש.
בעייתיות – נכון לעכשיו אין צפי לפגיעת אסטרואיד
בכדור הארץ. ניתן לגלות אותו מבעוד מועד ולהסיטו ממסלולו. גם אם יפגע בכדור
הארץ, אינו יביא להיכחדות מיידית של האנושות (אסטרואיד קטן, אם יפגע באדמה,
יכול להשמיד מדינה. אסטרואיד גדול, יכול להביא לשינוי אקלים – צניחת טמפרטורות –
שבהדרגה תשמיד את האנושות).
פגיעת כוכב שביט בכדור הארץ
גוף שמימי
קטן הדומה לאסטרואיד, אך מורכב
בעיקר מקרח. נמס כשמתקרב Kשמש, מתפרק לחלקים כשחודר את האטמוספרה (פגיעתו
מקומית – לא גלובאלית). שביטים שיכולים לכאורה לאיים על כדור הארץ נמצאים בחגורת
קוויפר (מעבר לנפטון), הם יכולים להיות מושפעים מכוח המשיכה של צדק ולסטות
לעבר כדור הארץ. בהירותם נמוכה עד שמתקרבים לשמש (לבדיקה - האם ניתן לחזות
את התקרבותם לפני ההתנגשות – כנראה שכן, כ100 שנה לפני).
שביט סוויפט טאטל, מקיף את צדק (ומתקרב לכדור הארץ) כל 133 שנים. בשנת
4479, יתקרב עד כדי 5-7 מיליון ק"מ מכדור הארץ. ההסתברות להתנגשות נאמדת
ב0.0001 אחוז. התנגשותו תהיה חזקה פי 27 מפגיעת המטאוריט בדינוזאורים לפני 65
מיליון שנה, לאור נתונים אלה, וחרף הסיכוי הקלוש לפגיעה, תואר בעבר שביט
סוויפט-טאטל כ"עצם השמימי המסוכן ביותר הידוע לאנושות" (לבדיקה – האם ניתן להסיטו ממסלולו במידת הצורך? – כנראה
שכן. האם פגיעתו בכדור הארץ יכולה להביא להכחדה מיידית או שמא הדרגתית של
האנושות?).
פגיעת קנטאור בכדור הארץ
הקנטאורים הם קבוצה של גופים שמימיים קפואים (כוכבי שביט בעיקר) אשר
מקיפים את השמש, בין היתר, באזור הנמצא בין צדק ונפטון. גודלם נע בין 50 ל100 ק"מ. יכולים להיות מושפעים מכוח
המשיכה של צדק ולסטות לעבר כדור הארץ. כאשר יתקרבו לכדור הארץ, יתפצלו ויקשו על
יכולת חיזוי ההתנגשות ומניעתה. יכולים לכאורה לגרום להכחדת האנושות, אך באופן
הדרגתי ולא מיידי.
חור שחור שנסחף אל מערכת השמש
חור שחור הוא אחד משלבי הסיום של ענק כחול.
אף חומר (כולל אור), אינו עובר דרכו. מפגש בין שני חורים שחורים יכול לגרום ליצירת
חור שחור גדול שנזרק מהגלקסיה במהירות גבוהה. קשה מאוד לאתר חורים שחורים, כל עוד
אינם בולעים או מתלכדים עם גופים אחרים (ויוצרים מעטפת גזית מוארת). ניתן לנסות
לעקוב אחר קבוצת הכוכבים הנסחפת אליהם, ולבחון את ההשפעה עליה (למשל, מהירותה או
יצירת קווים ספקטרליים). בשביל
החלב ישנם מאות חורים שחורים תועים (לפי הערכות). יהיה קשה לאתרם, עד שהשפעתם תחל
על מערכת השמש.
שלושה תרחישים מד"ביים למדי
- חור שחור נודד, מתמקם בחשאי בעננת אורט
(אזור העוטף את מערכת השמש). תחילה, מאות שביטים נשלחים לכיוון כדור הארץ. רק לאחר
שיבלע את ענקי הגז (נפטון, אוראנוס, שבתאי וצדק) ויצור מעטפת גזית, נוכל להבחין
בו. אחד אחר השני, נבחין בפלנטות במערכת השמש שלנו נקרעים לגזרים על-ידי החור
השחור. כאשר הימצא בחגורת האסטרואידים בין צדק ומאדים, יחלו רעידות אדמה
והתפרצויות הרי געש בכדור הארץ (בסדר גודל לא היה מעולם). בהמשך יחריב החור השחור את
עולמנו (שכלו בו כבר החיים), וכך גם את נוגה וחמה. השמש תיכנע גם היא כנראה (אם כי
לה, בניגוד לפלנטות, יש סיכוי לשרוד – תלוי במסת החור השחור).
- חור שחור מתמקם בקצה מערכת השמש (עננת אורט
למשל) ומוציא את כדור הארץ ממסלולו – לנדידה ארוכה בחלל (שתהיה לה השלכות אקלימיות
מיידיות) או לכיוון השמש וקץ החיים.
- חור שחור מתקרב למערכת השמש ושולח את צדק
או את ירחיו להתנגשות הרסנית עם כדור הארץ.
בעייתיות – הסבירות לתרחיש הראשון היא כמו לזכות
בלוטו 10 פעמים (אפסית למדי). בעוד לתרחיש הראשון יש בסיס מדעי מסוים, לשניים
העוקבים אין (מד"ביים לגמרי).
נקודה לציון – גם במרחק של שנת אור ממערכת השמש, לחור שחור תהיה השפעה
הרסנית על מסלול הפלנטות, השביטים, ואפילו השמש.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
