חזרתי מבאר שבע, אל ביתי הקט, אחרי נסיעה ארוכה ומשמימה ברכבת. נכון שהנסיעה באוטובוס היתה מלווה בשירים מזרחיים לאורך כל הדרך, אך לפחות ישבה לידי בחורה שדיברה בפלאפון על הבליינד דייט שלה מהלילה הקודם ויכולתי לצותת לה וכך להעסיק את עצמי.
(נוט טו סלף: רונה, גט א לייף).
חזרתי לביתי כדי לסעוד את עצמי, מכיוון שהיום יש לי גם דלקת פרקים וגם צינון קל (מתנה מנויץ'). ברגע שנכנסתי הביתה עטיתי עלי את הפיג'מה והתחלתי לשלח פרצופי "אני חולה, תרחמו עלי" לעבר כל הרהיטים בבית.
הם מצידם ענו לי במבטי "אנחנו רהיטים, מה את רוצה מאיתנו?"
סופשבוע עם נויץ' היה נחמד ביותר, למרות שבסופו של דבר לא יצאנו אלא רק ישבנו ומנינו את תחלואינו כשתי פולניות זקנות. (שזה דרך אגב אחד מתחביבי האהובים עלי ביותר).
בלילה שבין שישי לשבת חלמתי שאני ונויץ' כתבנו פוסט הזוי ביותר בבלוגה וכשהתעוררתי גיליתי שזה בעצם לא היה חלום. את התוצאה אתם יכולים לראות אצלה (ובוודאי כבר ראיתם).
בלילה השני כבר היינו שתינו עמוק בצינון, ונרדמנו לצלילי חפלה אתיופית, אחרי שרשרת חיקויי רועי לוי.
באר שבע בכלליות עיר נחמדה ומרווחת, פה ושם אפשר להבחין בבדואים או בשיירות גמלים, מה שמשווה לה מראה אקזוטי. חבל שלא הבאתי את המצלמה שלי, רציתי להצטלם עם המקומיים בסביבתם הטבעית. ככה, למזכרת.
טוב, זהו, עכשיו אצבעות שלי מתחילה כואב כואב, אז אני מפסיקה כותבת.
לילה טוב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
