ויה דולורונה

שלום.

לא הייתי פה מאז פורים. הורדתי בינתיים את התחפושת והחיים חזרו למסלולם. בשבוע האחרון לקחתי קצת הפסקה מהכתיבה כדי להשתכשך קצת בבריכת השנאה העצמית ולחזור מחודשת.

אז הנה. חזרתי.

מכיוון שאני כותבת פוסט שבטח ייצא קצת ארוך, אני אשים פה בינתיים פוסט קצר על טהרת גישת ה"אם אין לנו מה לכתוב, בואו נכתוב איך הגיעו אלינו מגוגל".

אז ככה:

עוצר לילה על הנוער בישראל (תנו לאיש הזה מקום בכנסת!)

תחתונים אכילים (אמרתי לכם כבר משהו בקשר לסימני שיניים על התחת, לא?)

אמא כספומט (לא.. יש לה גם שימושים אחרים..לפעמים היא גם מכונת כביסה)

כמות הנפשות של תינוקות בישראל (אני חושבת שיש אחת לכל תינוק, לא?)

תחפושת + טמפון (אני כל כך שמחה שאנשים נעזרים ברעיונות שלי)

אהבה לעבר הפינה (הרי כולנו מכירים את הפתגם הידוע: שלח את אהבתך לעבר הפינה, ויום אחד תקבל אותה בחזרה)

קונפה (אתם מנסים לרמוז לי כאן משהו?)

שפם (כנ"ל)

אירובי בעירום (בן אדם, ראית פעם נשים שהולכות לשיעור אירובי ממוצע? אני מבקשת ממך, שקול את הרעיון שנית)

חזה גדול תמיד עובד (מסתבר)

האם השוקולד ממכר? (שוקולד? איפה? איפה??!!)

עד כאן גיגולים.

(טוב, התכוונתי גם להוסיף כאן תמונה אבל משום מה המחשב מסרב. אולי אחר כך).

מאוחר יותר באותו היום:

המחשב החליט לשמוע בקולי ולהוסיף את התמונה, אז הנה, קבלו פרסומת שטרם נראתה על המסך ומיועדת להשתלב בקמפיין החדש של קופת חולים כללית:

רונצ'.