ויה דולורונה

והנה יש כבר שם: מלחמת לבנון 2. אני מקווה שזאת לא טרילוגיה.

עכשיו באקרנים: מלחמת לבנון 2- אחוות הקטיושה.

ואולי יהיה זה רצף המשכונים מהסוג של מלחמת הכוכבים, שרק בסוף יסבירו לנו את ההתחלה ואז נגלה פתאום איך נסראללה ואולמרט בעצם היו אחים תאומים שנשלחו לאימוץ אצל משפחות שונות. לכו תדעו למה הוא מתכוון כשהוא מדבר על הפתעות..

ובכלל, לי נראה שהוא הולך ונחלש, אם תסתכלו טוב טוב על הריאיון ותעשו פאוזה קטנה במקום המתאים, תוכלו לראות בבירור שתקועה לו בין השיניים חתיכת זעתר זעירה, מה שמעיד על כך שהנ"ל לא צחצח שיניו כבר כמה ימים וכן כי מעל הגבה השמאלית בוקע לו צל צילו של חצ'קון שמעיד על מחסור במים זורמים ועל חרדה הולכת וגוברת.

ומי ייתן ואכן יאבד את אונו במהרה, כי לט'ס פייס איט, איננו ערוכים ללחימה ממושכת, לערוץ 2 ו-10 נגמרים הכתבים למוקדי הנפילות, לאף אחד מהערוצים לא נשאר את מי לראיין והם התחילו לפתוח פאנלים של מלכת יופי קריית שמונאית בדימוס, משורר פלסטיני, והישראלי שהלחין את האזעקה. לאנשים כבר נגמרות הדרכים להגיד: ואז שמעתי בום והתחלתי לרוץ, לטוקבקיסטים נגמרות הדרכים להגיד: להכנס באמ-אמ-אמא שלהם!! וליונית לוי נגמר השמפו ללא שטיפה.

ואיזור המרכז הולך ואוגר אליו אנשים, ובמקלטים כבר נהיה כל כך צפוף שאנשים התחילו לנהל בהם מלחמות דו קיום מיקרוקוסמיות. החיזבאללה לא צריכים להתאמץ הרבה, רק לכוון אלינו לכיוון הריקמה העדינה של השקט התעשייתי. הרי תודו, מה הכי מפחיד אתכם במלחמה הזאת אם לא המחשבה על כל המשפחה שלכם יושבת ביחד בחדר אחד? או כל השכנים שלכם מלבים את סכסוכי ה"כלב שלך משתין לי בגינה" שלהם בתוך קובייה קטנה של בטון? אחרי כמה שעות תעדיפו לרוץ החוצה אל הקטיושות..

רק תזכרו לצעוק כמה אללה ווכברים לפני שאתם נופלים כי אז אולי נסראללה גם יכריז עליכם כשאהידים וישלח פיצויים למשפחה שלכם.

אבל יש גם נקודות אור. העם חזק, העם לא נפלה רוחו ולא אבדה תקוותו לשמחה וגאולה ולהקמת בית גאה בישראל, היום אפילו התחתנו הזוג המאושר מאיה ושמעון בוסקילה לקול פיצפוצי הקטיושות וכששערם מתבדר לו ברוח הנוגה של המאוורר (ועל זה נאמר: גבר, לא מספיק שהפכת אותה למאיה בוסקילה, גם אירגנת לה חתונה במקלט?!), וחוץ מזה, נחמד לראות את ההתאחדות והאחוותיות ואפילו הפרסומות יותר רגועות, כולם מחבקים את כולם ועוטפים באהבה ובנייר טואלט רך וריחני, שולחים יוגורטים וטמפונים ומלטפים ומפעילים.. לא יודעת.. תקראו לי פתיית תאגידים חסרת תקנה אבל גם אני כמעט מזילה דמעה כשאפילו הבנקים מסכימים להשעות לכמה ימים את עמלת ה"בוקר טוב" ועמלת ה"כוסאמאמא שלך, בזבזנו עליך כרגע אלפית מיליליטר דיו" כמחווה של רצון טוב.

ובכל זאת להקת המחול דפש מוד בינתיים לא מבטלת, לא שיש לי כרטיסים ולא שאי פעם חיבבתי איזושהי להקת שנות השמונים ששמה מתחיל ב-ד' אבל עדיין זה נחמד לדעת שיש מי שמוכן לבוא לבקר חוץ מקונדי. והנה כבר מצאתי להם גירסה חדשה לשיר הנושא של הקריירה שלהם (ראה כותרת).

ועכשיו, אם תסלחו לי, אני צריכה גם לדגמן סטודנטיאליות מדי פעם ולשבת לבהות בסיכומים. ועדיף לעשות את זה עכשיו לפני שיעלה הבוקר ויתחילו שוב הקטיישת והקשקשת.

לילה טוב.