לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

ויה דולורונה


so it goes

כינוי: 

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2006

מלחמה זה כמו שלום, רק הפוך (אין לי כותרת)


 

אויש. המלחמה הזאת לא מראה סימנים של הולכת להגמר, הא? ואני עוד יושבת ומנסה ללמוד למבחנים עם עין אחת על החומר ועין אחת על המסך. גם ככה בימים כתיקונם הספאן אוף אטנשן שלי כל כך קצר שהוא היה יכול להכנס ברווח שבין הלשון של אולמרט לתחת של קונדוליסה, גם ככה חוסר העניין שלי בחומר הוא כל כך גדול שהוא היה יכול לחבר בין המצע של קדימה לבין המצב בשטח ועוד להספיק להקיף את האגו של צביקה פיק בדרך. אני תוהה אם לא הגיע הזמן לטפל בהפרעות הקשב (ואם כבר אנחנו בנושא: חשבתי יום אחד לפתוח מחנה קיץ לילדים עם add, אני אקרא לו: מחנה ריכוז).

 

אז הצלחתי יום שלם להתרחק מהטלויזיה, למרות שמהאינטרנט עוד לא הצלחתי להתנתק, כך שאם לא לברוח מהחדשות, לפחות לברוח קצת מחיבוקי וליטופי החברות. אני מתחילה לחשוב שאולי כל העניין הזה הוא באמת איזו קונספירציה תאגידית. אמנם איני סבורה כמו ידידי, אשמש, כי המלחמה היא קונספירציה של יצרני הקונדומים (העיר נתניה לעומת זאת, כן) אבל אולי של שופרסל או של איגוד השיפוצניקים. משהו פה מסריח, אני אומרת לכם, וזה לא רק הטלנובלה הנוכחית של הוט ("שחקנים" יקרים, תראו, אני יודעת שזה נורא קשה גם לדבר אנגלית וגם לשחק בו זמנית, אלו שתי פעולות מורכבות לכשעצמן, אבל תעשו מאמץ, אלו ימי מלחמה והעורף צריך עידוד).

 

אז מרוב לחץ ודאגה נכנעתי והתקשרתי למוקד הרגעה שפתחה אחת מחברות הביטוח הגדולות, אבל במקום להרגיע אותי הם אמרו לי ללכת לשתות מים ולנסות לנחם את עצמי במשך כ-20 דקות לפני שאני מתקשרת שוב, כי יש השתתפות עצמית! אז התקשרתי למוקד ההרגעה של אחת מחברות הסלולר בתקווה לתוצאות טובות יותר, אבל שם הם אמרו לי שאני יכולה להחליף את הדאגה שלי לדאגה משודרגת ואז לקבל את ההפרש בחזרה בצורת 20 דקות הרגעה חינם על כל דקת דאגה נוספת מעל ל-200 דקות או לעשות מסלול של שתי דאגות מסויימות (נגיד: קטיושה תנחת על הבית שלי ו- אם לא יפסיקו להפגיז את חיפה החותנת שלי אף פעם לא תעזוב) ולקבל 50% הנחה. אז בסוף התייאשתי וניתקתי, כי נהיה לי כאב ראש.

 

אבל זה באמת נחמד מצידם להתגייס ככה ולהשקיע משאבים, אני הכי אוהבת את הרעיון של סניף בנק נייד שהעלו בבנק לאומי, אני מדמיינת אותו עובר ברחובות כמו אוטו גלידה ומנגן שירים של הביטלס כדי להודיע על הגעתו (מה? אצלכם בשכונה לא היו אוטואי גלידה שניגנו ביטלס?), הם ממש נותנים משמעות מחודשת למושג גזלן. לפחות לבנק הזה יש יתרון שאפשר גם לשדוד אותו וגם להשתמש בו כרכב מילוט.

 

וחשבתי על זה, אם כבר יש סניף בנק לאומי נייד, ויש ניידות של בנק הדם, אז הבנק היחיד שעוד אין לו ניידת הוא בנק הזרע. זאת יכולה להיות עבודה נחמדה לעבוד בניידת שלהם. שלום, אני מבנק הזרע, באתי להתרים.

ואם כבר עסקים ניידים אז אפשר לעשות גם סופר נייד, וסניף דואר נייד, והכי טוב, אפשר לעשות משטרה ניידת, שוטרים שיישבו באוטו ויסעו ברחבי העיר לראות אם צריך איפושהו משטרה. רעיון טוב לא? הממ, צריך להציע את זה לשר לבטחון פנים. מי זה?

סתם, סתם, אני יודעת, זה עמיר פרץ.... מה לא? .. רגע, מה? עמיר פרץ הוא שר הבטחון?! איק, איפה שמתי את הטלפון של המוקד הרגעה הזה של פלאפון??).

 

אבל מי אני שאתלונן? אנשים בצפון חיים בלחץ אטומי ואני יושבת לי בתל אביב ושותה קפה (כי אמרו לתושבי המרכז לשמור על עירנות) אנשים מהצפון מגיעים למרכז בטראומה וכל צליל נשמע להם כמו אזעקה, גם לי זה קורה אחרי ששמעתי כמה אזעקות בטלויזיה, כל אופנוע מזמזם במרחק נשמע לי כמו התחלה של אזעקה, זה כמו שאתם מתגעגעים למישהו ואז רואים חלקים ממנו בכל בן אדם זר ברחוב, הזמזום של האופנוע הוא כמו אף שמזכיר לכם את האף של החברה לשעבר שלכם, על בחורה זרה. זה מקפיץ לכם את הלב, זו פגיעה ישירה בשפיות שלכם, כבר מזמן אמרתי שצריך להחליף את האזעקות לשירים נעימים. רק לא שירים של הביטלס כי אז אני ארוץ החוצה כדי לקנות שוקובו.

 

פיו, טוב, כתבתי מספיק. נראה אתכם מתישהו. בינתיים, לילה טוב וד"ש מאחמדי.

 

 

 

 

נכתב על ידי , 4/8/2006 00:18  
25 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



70,483
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , משוגעים , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לרוֹנצ' אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על רוֹנצ' ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)