לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

ויה דולורונה


so it goes

כינוי: 

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2006

כשהשגריר פגש את כוכב נולד


 

שלום לכם. רציתי להידרש רגע לסוגיה חשובה, והיא ייצוגנו בתקשורת שבו אנו קצת לוקים בחסר, אמנם אנחנו כותשים וקוצצים ומועכים ומטגנים עד לקבלת צבע זהוב יפה ומקשטים בעלי רוקט רעננים, ויש לנו צבא חזק ומחובק וזיקפה לאומית שהיתה יכולה לעבר גם את המלכה אליזבט, אמנם כולנו תלינו את דגלי ישראל שקיבלנו בחסות בנק הפועלים ואת "אנחנו ננצח" שקיבלנו בחסות בנק לאומי והתגאינו על כך שיש תמורה לעמלת שורה, אבל עדיין, עם כל הכח שלנו, יש צורך לפעול גם בחזיתות אחרות, אנחנו צריכים גם להתמחות בלוחמה פסיכולוגית (ולא, זה לא אומר לזרוק עליהם את ורדה רזיאל ז'קונט), ובלוחמה תקשורתית (ולא, זה לא אומר לזרוק עליהם את מנחם הורוביץ), כי מה שלא פחות חשוב בימים מורטי עצבים ומרטיטי כתבים אלו, זה לנצח במלחמה הסברתית (וכן, זה כן אומר לזרוק עליהם את מירי רגב, אבל לא רק!).

 

על כן נפתחה היוזמה הברוכה "תחרות דובר נולד", כי את מה שלומד כל משתתף כוכב נולד עוד בשיעור המבוא, למדה המדינה יחסית מאוחר: אם קופחת, ניצחת. ומה שלמדה ג' יפית באמצע הקריירה, למדה מדינת ישראל בגיל העמידה: מה שלא נמכר על ידי גברת מקומטת עם פוני, יימכר ע"י כוסית צעירה עם כשרון משחק של כדורגלן, ומה שלמד מיקי בוגנים בנעוריו, למדה מדינת ישראל לקראת שיבה: מה שלא הולך בדרך הקשה, הולך בדרך הקשה עם קצת חמאה בצדדים. והחמאה שלנו היא ילדי הצפון הענוגים שיציגו בפני העולם את סבלותיהם, לא לפני שילמדו, כמובן, איך להציג את המצב בצורה שלא תגרום לאף אחד לחשוב שהם יותר מדי חזקים או פחות מדי סובלים או יותר מדי נהנים עם כוכבי האלופה במקלטים.

 

לכבוד התחרות גוייסו שופטי כוכב נולד המלומדים, כי מי אם לא הם, יכול למלאכה זו.

 

ראשון עלה לבמה רמי בן ה-14 מנהריה, ומלמל בקול חלוש: כבר שלושה שבועות אני במרכז, לא ראיתי את הבית, הכלב שלי ברח מהפיצוצים ורק כשהשמענו את השיר החדש של נינט בסטריאו ברחבי העיר, הוא חזר. אני מתגעגע הביתה ולחברים שלי, אני כבר לא יודע מה לעשות.

 

ועכשיו לדבר השופטים:

אלייך, מרגול.

 

"אוי, שלומי... אתה לא באמת מתאמץ, נכון? תראה, הייתי רוצה שתחזור הביתה ותתאמן על זה קצת, ואולי בדרך תבקש משופרסל שיתרמו לך גם כשרון. טוב, ממי?"

 

צביקה פיק, רשמיך בבקשה.

 

"טוב... אני מוכרח להגיד כי יש פה הרבה השתדלות, אתה מזכיר לי אותי כשהייתי צעיר, רק שאני הייתי חתיך והיה לי שיער בכל המקומות הנכונים. אז תשמע, הטונים יכולים להיות קצת יותר גבוהים, המנעד יכול להיות רחב יותר, ובכלליות אני יכול לסכם כי יש לך פוטנציאל, אבל אתה עוד צריך לגדול לתוכו. נקסט."

 

אאוץ'. צדי, אנחנו שמחים שגם אתה התגייסת. תביא אותה בפירשון ותרחם על הילד, בבקשה, הוא באמת משתדל.  

 

"אוי... תראה... זה לא... זה... זה לא כל כך נוגע בי.... זה ליד... אני רוצה לשמוע את זה שוב אבל עם טיפה יותר רגש.. אם אני משווה את זה לילד לבנוני זה נראה כאילו אתה משתתף בקלטת החדשה של דץ ודצה: "בא לי מלחמה לי".

 

 

וכך זה נמשך, עם עוד הרבה מועמדים. מי ייתן והטוב ביותר יזכה ותבוא למפרסמים ברכה וגאולה.

אתם מוזמנים לשלוח אס.אם.אסים. 

 

 

 

 

 

נכתב על ידי , 5/8/2006 15:42  
17 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



70,482
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , משוגעים , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לרוֹנצ' אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על רוֹנצ' ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)