- שלום, באתי להחזיר את הזהויות האלה.
- עכשיו באים? את יודעת שאת באיחור על "נקשרת יותר מדי"? תצטרכי לשלם קנס.
- קנס? אבל.. זה לא באשמתי! היו אצלי אורחים, ומישהו לקח לי את זה בטעות ולא החזיר.
- אוי.. תני לי את "מתחמקת מאחריות" בבקשה.
- הנה.
- תודה. עכשיו בעניין הקנס...
- אה, קנס, אין בעיה, רגע. כמה זה?
- 20 שקלים.
- רגע, 20 שקלים, יש לי פה אבל שמרתי אותם לסנדביץ' וחטיף.
- נו, אין לי את כל היום, את משלמת עכשיו או שאני מקפיאה לך את המנוי!
- מה? רגע.. אל תצעקי.. הסנדביץ'.. למה את צועקת?
- רגע, אני יודעת. יש אצלך עוד משהו, מה זה שם בתא הקטן של התיק?
- אה.. זה.. "משתמשת באוכל כפיצוי על עלבונות רגשיים".
- זהו. ידעתי. תני לי את זה. ורגע, זה לא נראה לי מספיק, זה לא היה עלבון אישי. יש שם עוד משהו בטח.
- אה.. רגע.. כן, זה "לוקחת כל דבר אישית".
- נו, זהו. זאת היתה הבעיה. את לא יודעת ששני אלה הם שילוב קטלני?
- כן. שכחתי. טוב, אבל זה הכל. אין לי יותר, נשבעת.
- בטוחה? כי אני רואה עוד אחת מבצבצת.
- זה כלום.
- יש לך שם משהו שאת מסתירה! תני לי את זה!
- טוב, הנה, קחי גם את "קלפטומנית".
- תודה.
- טוב, אז אני רוצה לקחת כמה חדשות. יש לכם אולי את "מלאת בטחון ולא שמה זין על אף אחד"?
- מצטערת, כל העותקים בחוץ כרגע, את יודעת שזו אחת המבוקשות ביותר שלנו.
- כן.. אוף.. טוב, אז.. אולי.. רגע.. לא יודעת.. אז אולי אני אקח את "כוסית ריקנית" ואת "מנתחת יותר מדי את החיים".
- לא, מצטערת, זה לא הולך ביחד, תצטרכי להחליט.
- לא יודעת. אולי בעצם את "מכורה לחיזוקים חיוביים" ואת "עצמאית והחלטית", לא, לא, את "מתנשאת" ואת "קמצנית", לא, לא, לא, את "נחושה והישגית" ואת "לא מהססת לדרוך על אנשים בדרך למטרה", לא, לא..
- די!! תפסיקי לשגע אותי! יש פה עוד אנשים, את לא רואה?
- אבל.. אני לא יודעת.. רגע, אולי את...
- את יודעת מה? תני לי את התיק שלך!
- מה?
- תני לי!
- טוב, הנה.
- אה... ידעתי! לא ראית שמתחת לכל הבלאגן יש לך פה את "לא מסוגלת להחליט" עוד מתחילת השנה? לא שמת לב שאת באה לפה כל שבוע ולוקחת 5-6 זהויות במקביל? זה היה צריך להדליק אצלך נורה אדומה. טוב, זה יהיה קנס של 200 שקל.
- 200 שקל?? אה.. אפשר את "מתחמקת מאחריות" בחזרה לרגע?