ויה דולורונה

איזה מין שם זה לעיר?

זה כמו לקרוא למדינה- ערים. או ליבשת- ארצות.

לא ברור.

(מתוך: "הרהורים ותהיות על החיים בזמן שרונה מחכה שהמחשב יעלה").

השבוע חלמתי פעמיים על האקדמיה לצחוק. בפעם הראשונה הייתי שם בביקור והייתי צריכה לצאת למשימה עם טירן. המשימה שלו היתה להתלבש כמו רובין הוד עם פיאה אדמונית ולרכב על סוס ברחבי העיר. בפעם השנייה צפיתי במופע שלהם בקניון ארנה ובסיום המופע, נחמן, סמל המין המתהווה, עלה לבמה ועשה חיקוי של נינט עם השיר: "אל תבכה", רק שבמקום השורה: "אל הרוח, אל המים", הוא שר: "אל הלחם, אל הטחינה".

מסקנות ביניים:

א. אני צריכה להפסיק לראות את התכנית הזאת לאיזה שבוע.

ב. האוכל התחיל לתפוס מקום יותר מדי רציני בחיים שלי.

רציתי להביא לכם הגדה אלטרנטיבית לכבוד פסח, אבל אני חושבת שחוש ההומור שלי אבד איפושהו מתחת לעטיפות השוקולד שמתעופפות מסביבי. השבוע הבנתי שהמצב עבר קו אדום נוסף כשאמא שלי בחרה לרמוז לי בצורה עדינה שתפחתי קצת ("רונצ', את חבית").

אני כמובן, מיד שינסתי מותניי, עטיתי עלי את המכנס היחיד שעוד עולה עלי, ויצאתי להליכה מאומצת כדי להילחם בקילוגרמים העודפים.

איי קן דו איט! איי קן דו איט! עודדתי את עצמי כל הדרך.

איי קן דו איט, איי קן... היי, מה זה שם? סופר?

טוב, אחרי הליכה מאומצת מגיע לי קצת שוקולד.. לא?

לא נורא. מיום ראשון מתחילים שוב.

אולי אחרי שאני אפסיק לעבוד, יהיה לי יותר קל. אז לא תהיה לידי יותר כוסית כל היום. אני אוכל למצוא לי מקום עבודה חדש בו תהיה לידי כל היום בחורה יותר מכוערת ממני וכך אוכל להרגיש כמו מיליון דולר.

בינתיים התחלתי לעבור על המודעות בעיתונים (טוב, תמיד הייתי עושה את זה, אבל עכשיו אני באמת מתעמקת), מוזר לראות שיש מודעות שמתפרסמות כל שבוע מאז שהשתחררתי לפני שלוש שנים. אני ממש לא מבינה את זה, איך זה שבכל השלוש שנים האלה לא הצליחו עדיין למצוא מוכרת לחנות לאביזרי מין ב-40 ₪ לשעה?

נכון שזה לא המקצוע הכי מבוקש בשוק, אבל אני בטוחה שיש מספיק בחורות שהיו מוכנות לעשות את זה בשביל שכר כזה.

(לא אני. אני צריכה לשבת בארוחות משפחתיות ולספר לכל המשפחה שלי מה אני עושה בעבודה, ולא ממש בא לי להגיד לסבתא: את שומעת? השבוע כל הויברטורים אצלנו בחצי מחיר..).

פעם, בתקופת האבטלה הקודמת שלי, הייתי מתקשרת מדי פעם למודעות מוזרות כאלו, ולו רק בשביל לשעשע את עצמי קצת. ביררתי אז, למשל, כמה מרויחים במופעי האבקות נשים (150 ₪ לשעה), ואפילו שקלתי את זה למשך כמה מילישניות.

אני חושבת שאני אלך על משהו יותר סולידי, עוד לא ממש החלטתי מה.

וויש מי לאק.