היה מדהים.

היה באמת באמת יותר טוב ממה שציפיתי בכל כך הרבה רמות.

נאבד לי הקול רק ביום האחרון, שהיה הכי טוב מכולם. מוקי ממש טוב.

ארבעה אנשים גרמו לכל הטיול הזה להיראות כלכך הרבה יותר טוב, והיו שם תמיד והצחיקו אותי כלכך.

כשחזרתי אמא אמרה לי שאני נראית ממש יפה, יותר מבדרך כלל.

הטיול הוציא ממני ומכולנו המון אנרגיות ורגשות מיותרים ועצבים וזיעה, וקירב אותנו, התקרבתי לאנשים שבכלל לא הייתי מודעת לקיומם קודם, ולהפך, גם התרחקתי קצת מאנשים שכבר הרבה זמן שקשה לי איתם ומשכתי את זה סתם.

אני שמחה שיצאתי. אני מרגישה יותר שלמה, יותר מיומנת, ובעיקר יותר מאושרת אחרי זה. לחשוב כמה מעט זמן צריך בשביל להתגבר על דברים.

אני אוהבת אותם כלכך.

ועכשיו אני הולכת לקרוא את הפוסט של טיול פסח בשנה שעברה לראות מה השתנה מאז.